הפארק הציבורי הראשון שהוקם בבוקרשט משתרע על פני כ-16 דונם התחומים בשני נתיבי תחבורה ראשיים, Bulevardul Regina Elisabeta ו-Bulevardul Schitu Măgureanu. מקור השם ככל הנראה במילה |הנטה|צ'ישמָאָה (Cișmea)|סנטה|, שפירושה ברומנית 'מזרקה', ואכן, הפארק משובץ במזרקות רבות. הפארק נפתח באופן רשמי בשנת 1854, אז הוצבו לאורך השבילים ספסלי עץ אלון ללא משענת ולצדם נשתלו עצי ענק המטילים צל על עוברי האורח. בלב הפארק אגם ציורי, מכוסה פרחי לוטוס, בו משכירים סירות פדלים ובחורף מחליקים על הקרח. במרכז האגם יש אי, בו ניצבת מסעדת מונטה קרלו. ברבות השנים התווספו לפארק עשרות פסלים המנציחים אירועים ואישים חשובים בתולדות רומניה; מעניינים במיוחד האנדרטה לזכר החיילים הצרפתים שנפלו בחזית הרומנית במלחמת העולם הראשונה, ופסלי ראש-חזה של סופרים ומשוררים רומניים נודעים, בהם מיכאי אֶמינֶסקוּ, יוֹן קרֵיאָנגֶה, יוֹן לוּקָה קָרָג'אלֶה ועוד.

מנקודת המוצא לגדת הנהר לכו צפונה בדרך ויקטוֹריֶי ולאחר כ-170 מטרים תראו מימינכם את החזית הניאו־קלאסית של המוזיאון הלאומי לתולדות רומניה. עצרו לצילום עם הפסל השנוי-במחלוקת של הקיסר טראיאנוס ואז הביטו לעברו האחר של הרחוב, שם ניצב בנק ההלוואה והחיסכון (Palatul CEC; מס' 13), מבנה בסגנון אקלקטי המשמש את מטה הבנק הגדול ביותר ברומניה. שימו לב לכיפות המצופות זכוכית ומתכת בסגנון הניאו-רנסאנס, ולגמלון החצי-מעוגל, הנתמך בשני עמודי אבן. |תמונה_בטקסט2032| |תמונה_בטקסט2030| המשיכו עוד מספר צעדים, ובמס' 14 תראו את כנסיית הצורפים, ששוה להיכנס ולראותה מבפנים. |תמונה_בטקסט1219| מהמסעדה המשיכו צפונה עד ההצטלבות עם שדירת המלכה אֶליזָבֶּטָה (Bulevardul Regina Elisabeta), הקרויה על שם המלכה הראשונה של רומניה. לפני הצומת תראו משמאלכם את המבנה המפואר של גרנד הוטל דוּ בּוּלְבארד (Grand Hotel du Boulevard), שהיה מלון הפאר היוקרתי ביותר בעיר מסוף המאה ה-19 עד מלחמת העולם השנייה, אבל כיום סגור ואינו מתפקד. |תמונה_בטקסט1853| |תמונה_בטקסט1224| חצו את השדירה והביטו שמאלה אל המבנה הניאו־קלאסי המפואר של המועדון הצבאי הלאומי (Cercul Militar National), שהוקם בשנת 1912 כמרכז חברתי, חינוכי ותרבותי לצבא הרומני. במראה המהודר של המועדון משתלבת היטב מזרקת סֶרינדאר (Fântâna Sărindar) הנאה, הניצבת ברחבת הכניסה. |תמונה_בטקסט1229| המשיכו ישר אל מס' 36, בית קאפּשָה, שהיה במשך שנים רבות מקום מפגש פופולרי לאליטה התרבותית בבוקרשט. קצת אחריו תראו מימינכם את חזיתו של תיאטרון אודֵיאוֹן (Teatrul Odeon), שנחנך ב-1911 כתיאטרון קומי והיום משמש את אחד התיאטראות המובילים ברומניה; ברחבת הכניסה למוזיאון ניצב פסל ראש-חזה של מוסטפא כמאל אטאטורק, אבי הרפובליקה הטורקית. בהמשך הרחוב, בית מס' 33 הוא ארמון הטלפון (Palatul Telefoanelor), גורד שחקים בגובה 53 מ' שהושלם ב-1934 בסגנון האר־דקו ועד 1956 היה הבניין הגבוה ביותר בבוקרשט. |תמונה_בטקסט2037| |תמונה_בטקסט1854| |תמונה_בטקסט1856| המשיכו צפונה עד מלון היוקרה Grand Hotel Continental ושם עברו למדרכה השמאלית והמשיכו עד שתראו משמאל את כנסיית קרֶצוּלֶסקוּ היפה. הקיפו את הכנסייה אל הכניסה שמצדה האחר, ולאחר ביקור קצר בה שובו לרחוב הראשי ופנו שמאלה. |תמונה_בטקסט4373| |תמונה_בטקסט1239| מימינכם (מעברו האחר של הרחובׂׂ) תראו את כיכר המהפכה הירוקה ובלבה אנדרטת הלידה מחדש, תזכורת תמידית למהפכה הרומנית שהובילה לנפילת הקומוניזם. המבנה המפואר והעצום משמאלכם הוא ארמון המלוכה לשעבר, שם שוכן כיום המוזיאון הלאומי לאמנות. |תמונה_בטקסט1256| |תמונה_בטקסט1241| חצו את הכביש אל הבניין הוורדרד של ספריית האוניברסיטה (Biblioteca Universitara), שנבנתה ב-1893 על קרקע פרטית של המלך קארוֹל הראשון ונחנכה במסגרת חגיגות 25 שנה לשלטונו. בחזית הספרייה הוצב ב-1939 פסל של המלך על סוסו, אבל הוא הותך בידי הקומוניסטים, שהפכו אותו לפסל של לנין; העתק הפסל המקורי הוצב בחזית הספרייה בטקס חגיגי בשנת 2010. |תמונה_בטקסט1259| +---חובבי האמנות עשויים ליהנות מביקור קצר (כשעה) במוזיאון תאודור אָמאן, המוקדש לאמן הרומני הנודע. לשם כך פנו ימינה אחרי ספריית האוניברסיטה (ל- Strada C. A. Rosseti) ובמהרה תראו מימינכם את המוזיאון. |תמונה_בטקסט1261| ---+ המשיכו צפונה עד שתראו מימין את מגרש החנייה של האָתֶנֵיאוּם הרומני, אולם קונצרטים מרהיב הנמנה עם מוקדי העניין החשובים ביותר בבוקרשט. טיילו בגן ההגמונות הקטן שלפני האולם והיכנסו פנימה לסיבוב קצר; לחובבי המוזיקה הקלאסית מומלץ לעיין בתכנייה ואולי לשוב לכאן לקונצרט בערב. |תמונה_בטקסט1263| שובו לרחוב הראשי ופנו ימינה כדי להמשיך בסיור. במס' 110 ניצבת הכנסייה הלבנה, שאליה מומלץ להיכנס כדי לראות את מחיצת המזבח הייחודית. לאחר כ-300 מ' נוספים תראו מצד שמאל של הרחוב את ארמון שטירבֵּיי (Palatul Știrbei; מס' 107); בארמון הניאו־קלאסי, שבחזיתו פרטים מהמיתולוגיה היוונית, התגורר בין השאר הנסיך בּארבּוּ אָלֶכסָנדרוּ שטירבֵּיי, שהיה ראש ממשלת רומניה ויועצה הקרוב של המלכה מריה מאדינבורו. במס' 142, מטרים ספורים מצפון לארמון, שוכן בית הקפה המקסים Coolinart, שם תוכלו לעצור לארוחה קלה בחברת צעירי העיר (אבל קחו בחשבון שבסוף המסלול יש מסעדה מומלצת נוספת). |תמונה_בטקסט1268| |תמונה_בטקסט1269| המשיכו צפונה עד שתראו משמאלכם את ארמון רוֹמאניט, מבנה נאה עם חצר ירוקה שבו שוכן המוזיאון לאוספי אמנות. חצו את הכביש לכיוונו, והמשיכו במדרכה השמאלית עוד כ-170 מ' עד הכניסה לאקדמיה הרומנית, הנמנית עם מוסדות ההשכלה והתרבות החשובים ביותר בבירה. בהמשך הרחוב, במס' 133, ניצב Casa Vernescu, בית הקזינו הפופולרי ביותר בבוקרשט, ואילו מס' 141 הוא מוזיאון ג'וׁרגֶ'ה אֶנֶסקוּ המוקדש לחייו ויצירתו של המלחין הלאומי. |תמונה_בטקסט1272| |תמונה_בטקסט1274| |תמונה_בטקסט1275| |תמונה_בטקסט1277| את המסלול תוכלו לסיים בארוחה שהיא חוויה במסעדת The Artist היוקרתית (אך יקרה למדי). 300 מ' נוספים יביאו אתכם אל כיכר ויקטוֹריֶי.*סמסלול* |תמונה_בטקסט1735|

ארמון המלוכה (Palatul Regal), שנבנה בשנת 1815 ושופץ פעמים רבות במהלך המאה הקודמת, הוא מאז 1946 המבנה הראשי של המוזיאון הלאומי לאמנות. התצוגה מחולקת לשני אגפים - הגלריה הלאומית, המתמקדת באמנות רומנית, והגלריה לאמנות אירופית. ארמון המלוכה עצמו הוא מבנה מרהיב, ומספר חדרים בעלי חשיבות היסטורית - בהם אולם הכס וחדר האוכל המלכותי - פתוחים למבקרים באופן עצמאי או במסגרת סיור מודרך. את הסיור במוזיאון מומלץ להתחיל בגלריה הלאומית, וספציפית בגלריה לאמנות רומנית מימי־הביניים, שם מוצגים יותר מ-900 פרסקאות, איקונות, שטיחים מעוטרים, מזבחות ופסלים שהובאו ממולדובה, מואלאכיָה ומטרנסילבניה. בהמשך, בגלריה הלאומית לאמנות רומנית, תוכלו להתוודע לתהליכי הבניית הזהות הלאומית של רומניה במאות ה־19-20, באמצעות יצירותיהם של אמנים רומניים ידועים דוגמת תיאודור אמאן, תיאודור פּאלאדי, ניקולָאֶה גריגוּרֶסקוּ ועוד. מכאן עברו לגלריית האמנות האירופית באגף הדרומי, שמקורה באוסף הציורים הפרטי של המלך קרול הראשון. עם הציורים החשובים ביותר באוסף זה נמנים |הנטה|המדונה והילד|סנטה| של דוֹמֶניקוֹ וֶנֶציאנוֹ, |הנטה|ונוס וקופידון|סנטה| של לוקאס קראנאך האב, |הנטה|סגידת הרועים|סנטה| של אֶל גרֶקו, |הנטה|המן מבקש את רחמיה של אסתר|סנטה| של רמברנדט ו|הנטה|הכנסייה במורֶה|סנטה| של אלפרד סיסלי. למוזיאון הלאומי לאמנות מסונפים גם מוזיאונים נוספים ברחבי בוקרשט, בהם מוזיאון זָמבָּקְיאן, מוזיאון תיאודור פּאלאדי והמוזיאון לאוספי אמנות.

אולם הקונצרטים המעגלי, שהיה לאחד מסמלי העיר, נבנה ב-1865 ביוזמתם של מספר אנשי ציבור, אמנים ופוליטיקאים שביקשו להקים מוסד לעידוד המדע והאמנויות ברומניה. המיזם השאפתני מומן בין השאר באמצעות מסע לגיוס תרומות מתושבי העיר, ולכן יקר לליבם עד היום. סגנונו הניאו־קלאסי של המבנה בא לידי ביטוי גם בשישה עמודי אבן בסגנון יוני, המובילים את המבקרים לתוך מבואת הכניסה המפוארת. ברחבה שלפני הכניסה ניצב פסל ברונזה של המשורר הלאומי מיכאי אֶמינסקוּ ולפניו משתרע גן ההגמונות (Parcul Episcopiei), פארק ירוק הקרוי על שם כנסייה שניצבה בו עד אמצע המאה ה־19. באולם עצמו, הפתוח לקהל (בתשלום) בשעות היום, יש 600 מושבים בקומת הקרקע ו-52 בתאים פרטיים, ומעל הכל מתנוססת כיפה בגובה 41 מ' התורמת לאקוסטיקה הנהדרת. בשולי הכיפה תוכלו להבחין ברצועה של ציורי-קיר המספקים שיעור מקוצר בתולדות העם הרומני; בציורים מופיעים 25 אירועים היסטוריים חשובים, החל בכיבוש דאקיָה על־ידי הקיסר הרומי טראיאנוס, עבור בסיפורם של שליטי נסיכויות מולדובה, ואלאכיָה וטרנסילבניה במהלך ימי־הביניים, וכלה בתקופת שלטונם של המלך קרול השני ובנו מיכאי הראשון. כיום משמש האולם את התזמורת הפילהרמונית של רומניה, הקרויה על שם המלחין והמנצח ג'וֹרגֶ'ה אֶנֶסקוּ.

הכנסייה רבת=הרושם נבנתה בשנת 1722 ביוזמתם של הבּוֹיאר יוֹרדָקֶה קרֶצוּלֶסקוּ ואשתו סאפּטָה, שהיתה בתו של נסיך ואלאכיָה. צאצאיהם של בני הזוג דאגו לתחזק את הכנסייה, והיא עברה בשנים 1935-1936 שחזור מקיף, שבמהלכו נחשפו קירות הלבֵנים המקוריים מהמאה ה־18 וציורי קיר של מוטיבים דתיים מאת האמן ג'וֹרגֶ'ה טָטָרֶסקוּ. בשנות ה-50 התכוונו הקומוניסטים להרוס את המבנה העתיק, אולם זה ניצל בזכות מסע יחסי ציבור שניהלה אדריכלית מקומית. סמוך לכנסייה ניצבת אנדרטה לזכר קוֹרנֶליוּ קוֹפּוֹסוּ, פוליטיקאי רומני שהביע התנגדות נחרצת למדיניות הפרו־נאצית של רומניה, ולאחר מכן לשלטון הקומוניסטי בארצו. קוֹפּוֹסוּ נשלח למאסר עולם בגין "בגידה במעמד הפרולטריון", ושוחרר באפריל 1964 לאחר 17 שנים רצופות בכלא. לאחר המהפכה הרומנית חזר לעסוק בפוליטיקה והיה לאחד מסמלי האומה המתחדשת.

'ישועה טובה', המכונה גם פּוֹדוּל מוֹגוֹשְוָואיֶי (Podul Mogoşoaiei), הוא בית הכנסת העתיק ביותר בבוקרשט שעדיין עומד על תילו. הוא נבנה בשנת 1827 בסגנון הניאו־מוּרי ושופץ מספר פעמים מאז; בין השאר נוסף מבנה בן שתי קומות ובו חדר תפילה קטן. בשנת 2007 שופץ בית הכנסת ביוזמת בית חב"ד ברומניה, שמשרדיו פועלים במקום. חברי הקהילה היהודית, ישראלים המתגוררים בבוקרשט ותיירים מתפללים כאן שחרית ומנחה וסועדים בבית הקפה הכשר באתר.

בית קפה מקסים המתאים במיוחד לצמחונים וטבעונים (אבל לא רק להם!). כאן תוכלו להזמין חביתת חומוס מצוינת, ליהנות מהמבורגר טופו או קינואה, ואפילו לבחור אחת מהמנות הרבות על בסיס אבוקדו. השירות נהדר, המנות טריות ונדיבות והאווירה צעירה ועדכנית.