צאו מהתחנה לכיוון דרום־מזרח והתקדמו כ־130 מ'. פנו ימינה אל תוך גן קנז'סקה, במרכזה ניצבת אנדרטת הצבא הסובייטי. הרחבה מהווה מקום מפגש פופולרי עבור בני נוער, ואילו האנדרטה שבמרכזה, הפכה מטרה למעשי ונדליזם וכלי לביטוי מחאה פוליטית נגד המשטר הרוסי וזכר הכיבוש הקומוניסטי בבולגריה. חזרו לרחוב הראשי ופנו ימינה. צעדו כמה עשרות מטרים עד שתגיעו לגשר אוֹרְלוֹב, אשר שימש כשער הכניסה המזרחי לרובע ההיסטורי של סופיה. לאחר מכן חזרו על עקבותיכם אל עבר תחנת המטרו, והיכנסו אליה. חצו אותה לכיוון מערב וצאו מצדו השני של הכביש. פנו שמאלה לשדרות Vasil Levski והתקדמו כ־250 מ' עד למוזוליאום בָּאטֶנְבֶּרְג. במבנה בעל החזית הניאו־קלאסית נטמנה גופתו של אָלֶכְּסַנְדֶר בָּאטֶנְבֶּרְג, הנסיך הראשון של נסיכות בולגריה המודרנית לאחר השחרור מהכיבוש העות'מאני. היכנסו פנימה והתרשמו מציורי הקיר היפים ומתצוגת חפציו האישיים של הנסיך. פנו שמאלה וחזרו על עקבותיכם עד לתחנת המטרו. עצרו להתרשם מיופייה של אוניברסיטת סופיה הניצבת מצדה השני של השדרה. פנו שמאלה. משמאלכם תראו את המבנה רב הרושם של The Residence Exclusive Club. הוא נבנה בשנת 1907 על־פי עיצובו של האדריכל הנודע |הלינק: http://www.haolam.co.il/655|פְרִידְרִיך גְרִינַאנְגֵר|סלינק| עבור ראש העיר, דִימִיטָר יאָבְּלוִנְסקִי (Dimitar Yablonski), ולכן כונה |הנטה|בית יאָבְּלוִנְסקִי|סנטה| (Kashta na Yablanski). בשנת 2006 נרכש המבנה ההיסטורי על־ידי חברה פרטית, ושלוש שנים לאחר מכן נערכו במקום עבודות שיפוץ ושחזור בשווי כחצי מיליון יורו. כעת פועל כאן מועדון המיועד לבני המעמד העליון (אם אתם מעוניינים, דמי המנוי כאן עולים 1,200 יורו לשנה עבור גברים, ו־600 יורו עבור נשים). המשיכו ללכת בכיוון מערב בשדרות הצאר המשחרר. השדרה הרחבה נסללה כבר בימי הכיבוש העות'מאני ונקראה תחילה 'אִיסְטָנְבּוּל דֶגֶ'דָסִי', ואילו במהלך שנות השבעים של המאה העשרים, שונה שם הרחוב באופן זמני ל'שדרות רוּסְקִי'. עתה אתם ניצבים על־יד כיכר קטנה ובמרכזה אנדרטת הצאר המשחרר. האנדרטה מנציחה את תרומתו של הצאר הרוסי, אָלֶכְּסַנדֶר השני, לשחרור העם הבולגרי מעול הכיבוש העות'מאני. הצאר רכוב על סוס, משקיף אל עבר בית המחוקקים הבולגרי, האספה הלאומית. חצו את הכביש והתקדמו ברחוב 15ti noemvri לכיוון צפון, אל עבר אחד מסמלי העיר - קתדרלת אָלֶכּסַנְדְר נֶבְסקִי. הקתדרלה הניאו־ביזנטית ניחנת במראה מרשים ומעורר התפעלות. הקיפו אותה, ושימו לב ליצירות הפסיפס המעטרות את הקשתות שמעל הדלתות הצדדיות. היכנסו דרך שער הכניסה הראשי, והקדישו כרבע שעה לסיור בתוך כנסיית הענק. לאחר מכן חזרו אל רחבת הכניסה. חצו את הרחבה לכיוון מערב. שימו לב לסינוד הכנסייה הבולגרית היפיפה הניצב משמאל ומוקף עצי לִבְנֶה דקיקים. חצו את הכביש לכיוון צפון אל עבר כנסיית סופיה הקדושה, הכנסייה העתיקה בעיר, וזו שהעניקה לה את שמה. מצידו השמאלי של השביל יברך אתכם לשלום פסל האריה, השומר על אנדרטת החייל האלמוני הממוקמת במרחק מספר צעדים צפונית מכם. האנדרטה מוקדשת לזכרם של חיילי בולגריה שנפלו במלחמת העולם הראשונה. הקיפו את הכנסייה מצד ימין: גשו תחילה לקבר אִיוְוָאן וָאזְוֹב, אבי הספרות הבולגרית המודרנית ואחד מסמלי התחייה הלאומית בולגרית. מצדה הצפוני של הכנסייה ניצבת האנדרטה לזכר הצלת יהודי בולגריה, המוקדשת לזכר חסידי אומות העולם, הצאר בּוֹרִיס השלישי ורעייתו הצאריצה יוֹאָנַה, ולראשי הכנסייה האורתודוקסית, אשר סירבו לשלוח את יהודי המדינה אל מותם במחנות ההשמדה הנאציים. לאחר מכן השלימו את הסיבוב והיכנסו אל תוך הכנסייה הצנועה. שימו לב לשרידי הפרסקאות מהמאה הרביעית לספירה הנמצאים באגף הדרומי. צאו לכיכר הקטנה שבכניסה לכנסייה, גשו לפסל גֶאוֹרגִיוּס הקדוש, ולאחר מכן הקיפו את הכיכר עד שתגיעו לאנדרטת אִיוְוָאן וָאזְוֹב הממוקמת בצידה המערבי. חזרו לרחוב הראשי והתרשמו מאנדרטת הצאר סָמֻואִיל ההבעתית. חצו את הכביש לכיוון דרום. כאן על גבי השבילים הסמוכים לרחבת הדשא, פועל כמעט מדי יום שוק פשפשים ססגוני. תוכלו לשוטט בין הדוכנים בהן נמכרים ציורי איקונות, תכשיטים ישנים, גלויות, בולים, מדליות צבאיות ועוד. הרוכלים החביבים ישמחו לספר לכם אודות חייהם ולשמוע מי אתם ומניין הגעתם. על המדשאה הסמוכה ניצבת אנדרטת המתנדבים, מקבץ פסלים המוקדש לזכר הלוחמים שהתנדבו ללחום נגד העות'מאנים לצד הצבא הרוסי. חצו את רחוב Georgi S. Rakovski היכנסו אל תוך גן הכנסייה הרוסית. גשו אל אנדרטת אָלֶכְּסַנדֶר פֻּושקִין שבמפלס העליון של הגן, המוקדשת לזכרו של אחד מסמלי התרבות והשירה הרוסית. לאחר מכן רדו במדרגות אל עבר הכנסייה הרוסית. זוהי אחת מהכנסיות היפות בעיר, ויש האומרים כי אין יפה ממנה בבולגריה כולה. גג הרעפים של הכנסייה מזכיר קשקשי דגים מחליפי צבע, ולמראה האגדי מוסיפות כיפות הבצלים המוזהבות. תוכלו להיכנס לתוך הכנסייה, אך קחו בחשבון כי העיצוב הפנימי מרשים פחות מזה המאפיין את מבנה הכנסייה מבחוץ. המשיכו לכיוון מערב בשדרה. חלפו על פני המוזיאון הלאומי לטבע, והתקדמו עד לכניסה המזרחית לגן המלכותי. הגן הקסום מקיף את הארמון המלכותי לשעבר, בו פועלים כיום הגלריה הלאומית לאמנות והמוזיאון הלאומי לאתנוגרפיה. טיילו בין שבילי הגן, ושימו לב לפסלים ולאנדרטאות הפזורים בו, וביניהם מצבת זיכרון ליוֹרְדָן רָאדִיצ'קוֹב ומצבת זיכרון לוְלָדִימִיר דִימִיטְרוֹב. כאן תוכלו לעצור במסעדת Tobacco Garden Bar לארוחת בראנץ' קלילה בלוויית משקה מרענן. רדו אל עבר שדרות הצאר המשחרר והקיפו את הארמון, כך שתוכלו ליהנות מהחזית שלו. לאחר מכן חצו את הכביש והיכנסו אל תוך גן גרָאדְסקַה. ברחבת הכניסה הצפונית מתקיים מדי שנה יריד חג המולד המסורתי מסוף חודש נובמבר. חצו את הפארק עד שתגיעו למזרקת גן גרָאדְסקַה. שימו לב לפסל הרקדנית שבמרכז המזרקה. פנו שמאלה והתקרבו אל התיאטרון הלאומי אִיוְוָאן וָאזְוֹב. המבנה הניאו־קלאסי הוא מהיפים ביותר שיש לעיר להציע למבקריה. הקיפו את המזרקה מכיוון דרום, עברו ליד הצִ'יטָלְנִיאָטַה, לשכת מידע לתיירים חביבה המשמשת גם כספרייה ציבורית זעירה. פנו ימינה ועלו חזרה לכיוון השדרה הראשית. פנו שמאלה ועברו על פני הבנק הלאומי של בולגריה. התקדמו מספר מטרים עד למוזיאון הלאומי לארכאולוגיה. שימו לב למבנה הייחודי - המוזיאון נבנה במקור במאה החמש־עשרה כמסגד מָחְמוּד פָּאשַה הגדול, והוסב למוזיאון רק בסוף המאה התשע־עשרה. חצו את הכביש ופנו לעבר בית הנשיא. שימו לב לארבעת החיילים השומרים על שער הכניסה - שניים מוצבים באולם הפנימי ושניים נוספים מחוץ לדלתות החיצוניות. אלו מתחלפים בטקס צבאי צנוע המתקיים מדי שעה עגולה, כך שכדאי לתזמן את ההגעה הנה (בייחוד אם אתם מטיילים עם ילדים). הקיפו את בית הנשיא מכיוון צפון. בהגיעכם לכיכר העצמאות , עצרו והביטו לכיוון צפון־מזרח: המבנה הפינתי בעל החזית בסגנון הקלאסיציזם הסוציאליסטי הוא בית המפלגה, שנבנה בהוראת השלטונות הקומוניסטיים, ומשמש עד היום את הפרלמנט הבולגרי. פנו שמאלה והתקדמו כחמישים מ' עד לפנייה שמאלה המובילה אל רוטונדת גֶאוֹרגִיוּס הקדוש, המבנה העתיק ביותר שנשמר בעיר. היכנסו אל תוך הכנסייה העגולה והתרשמו מציורי הקיר היפים שצוירו במאות ה־10-14. הקיפו את מבנה הכנסייה מדרום והביטו בגן ההיסטורי-ארכאולוגי סֶרְדִיקַה הסמוך לכנסייה. צאו דרך שער היציאה הדרומי אל רחוב Saborna ופנו ימינה. הרחוב מוביל אל כיכר סבטה נדלה, הגבול הדרומי של המרכז ההיסטורי של סופיה. תוכלו להיכנס אל תוך כנסיית סְבֶטָה נֶדֶלַה הניצבת במרכז הכיכר, או לחלופין חצו את הכביש ופנו ימינה בשדרות Knyaginya Maria Luiza. התקדמו אל עבר תחנת המטרו Serdika II, חצו את המעבר התת־קרקעי בכיוון צפון־מזרח, וצאו דרך השער המוביל אל כנסיית פֶטְקָה סָמָארְדזִ'יסקַה הקדושה. אם נראה לכם כי לכנסייה מראה כמעט חשאי, אתם צודקים: הכנסייה נבנתה בסוף המאה הארבע־עשרה, ראשית ימי הכיבוש העות'מאני על אדמת בולגריה, ולכן נבנתה מתחת לפני הקרקע במטרה לא למשוך את תשומת ליבן של הרשויות. אפשר להיכנס פנימה ולעלות בגרם המדרגות הספירלי המוביל לתוך אולם התפילה הקטנטן בו נשמרו ציורי־קיר יפים מהמאות ה־14-19. עלו במדרגות שמשמאל לכנסייה, פנו ימינה אל המפלס העליון והסתכלו אחורנית לכיוונה. בצידה המזרחי של הכנסייה ניצבת אנדרטה לזכר וָסִיל לֶבְסקִי, מהפכן שהוצא להורג על-ידי השלטונות העות'מאניים, והפך לסמל מאבק העצמאות הבולגרי. האגדה מספרת כי גופתו של לבסקי נטמנה בכנסייה זו, אך בימי השלטון הקומוניסטי הוצאו העצמות מן הקבר לצורך בדיקה גנטית, ותוך זמן קצר אלו נעלמו באורח מסתורי. הרימו מבטכם מעלה: מולכם, על רקע השמיים, מתנוסס עוד סמל חשוב של העיר - פסל סוֹפִיָה הקדושה. פסל אלת החכמה הוצב כאן בשנת 2000, והפך לאחד האתרים המצולמים ביותר בבירה. שימו לב כי חזרנו לכיכר העצמאות מצידה הצפון־מערבי, כך שתוכלו לקבל הצצה מזווית נוספת אל בית המפלגה שבכיוון מזרח. בבניין הסמוך אליכם פועל מרכז הקניות TZUM, מרכז קניות היסטורי, בו תוכלו ליהנות מארוחת צהריים מפנקת במסעדה הכשרה Jerusalem. לאחר מכן רדו למפלס התחתון - למתחם עתיקות סֶרְדִיקַה. העתיקות התגלו בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בשנים 2010-2016, ואודות לממצאים יש בידינו תמונה ברורה יותר על חיי תושבי העיר העתיקה סרדיקה. עברו בין הממצאים השונים וקראו את שלטי ההסבר הכתובים באנגלית ובבולגרית. עלו בגרם המדרגות שבקצה הצפוני של המתחם הארכאולוגי, וצאו לכיוון מסגד בָאנִיה בָאשִי, המסגד הפעיל האחרון שנותר בסופיה. הקיפו את המסגד והיכנסו אל גן המרחצאות היפה, שבקצו המזרחי ניצב בית המרחצאות לשעבר, בו שוכן כיום המוזיאון להיסטוריה של סופיה. הקדישו מספר דקות להתרשמות מבית המרחצאות היפיפה, שבו על ספסל ונסו להרגיש את האווירה של העיר הרב־גונית הזו. חצו את הגן לכיוון צפון ועברו לצד השני של הכביש ברחוב Iskar. פנו ימינה והתקדמו למתחם הברזיות של מי המעיינות המינרליים. אל המתחם הזה מגיעים רבים מתושבי העיר כדי למלא לגמרי בחינם בקבוקים וג'ריקנים במים המינרליים המקומיים. לדידנו למים טעם מתכתי מעט תפל, ולמרות זאת, אתם פשוט חייבים לטעום את המים המינרליים ולהחליט בעצמכם האם המים לטעמכם. חזרו לצד השני של הכביש והתקדמו לכיוון מערב עד לצומת הרחובות Ekzarh Yosif ושדרות Knyaginya Maria Luiza, וחצו את הכביש לכיוון מערב. המבנה שלפניכם הוא השוק המרכזי של סופיה. היכנסו דרך שער הכניסה בסגנון אר־נובו אל תוך השוק המקורה הנתמך על־ידי עשרות עמודים ויקטוריאניים ירוקים. עברו בין דוכני הפירות והירקות, התבלינים וצמחי המרפא, הבשר והדגים, המזכרות, הבדים, אבני החן ועוד. צאו לרחוב דרך שער היציאה שבצידו הדרומי של השוק, ופנו ימינה. הקיפו את השוק המקורה והתקדמו לכיוון בית־הכנסת של סופיה שמצידו השמאלי של הכביש. במבט ראשון קשה יהיה להבחין כי מדובר בבית־כנסת, בשל הדמיון האדריכלי לכנסיות המרכז אירופאיות, אך ריבוי מגני־הדוד "מסגירים" את ייעודו של המבנה היפה. פנו שמאלה ברחוב Ekzarh Yosif והתקדמו כשלושים מ' עד לשער הכניסה לבית־הכנסת. צלצלו בפעמון והיכנסו בשער. כאן תתבקשו לעבור בידוק ביטחוני מקיף בטרם תורשו להיכנס פנימה לחצר הפנימית. בצד הימני פעל בעבר המוזיאון לתולדות יהדות בולגריה, אך זה נסגר לרגל עבודות הרחבה ושיפוץ עד להודעה חדשה. לצד מבנה המוזיאון פועל מקווה, וברחבה גן־שעשועים קטן המשמש את ילדי הגן היהודי הפועל בקרבת מקום. פנו שמאלה, עלו במדרגות והיכנסו אל תוך בית־הכנסת. הקדישו לסיור כרבע שעה וחזרו לרחוב. פנו שמאלה ומיד לאחר מכן ימינה לרחוב Knyaz Boris I. התקדמו כמאתיים וחמישים מ' לכיוון צפון, ופנו שמאלה לרחוב Lozengrad. הרחוב הקטן מוביל אל תוך הזֶ'נְסקִי פָאזָאר, השוק האותנטי ביותר בבירה הבולגרית. פנו שמאלה וטיילו בין הדוכנים והחנויות עד שתגיעו לשלט המורה על הכניסה למקום. חזרו על עקבותיכם ולכו בכיוון צפון־מזרח. לאחר כשלוש־מאות ועשרים מ' תגיעו אל שדרות הדוכנים, בהם נמכרים מגוון פירות וירקות, אגוזים ותבלינים, פטריות ומאפים. בתחילת השדרה פנו ימינה והיכנסו לתוך כנסיית קִירִילוּס ומֶתוֹדִיוּס הקדושים, אחת מהכנסיות הראשונות שנבנו בעיר לאחר תום הכיבוש העות'מאני. חזרו לשדרה. בעודכם מטיילים בין הדוכנים, שימו לב לחפציכם האישיים והצמידו אותם היטב לגופכם. כשתגיעו לקצה השדרה, פנו ימינה ומיד לאחר מכן שמאלה, והקיפו את המבנה לכיוון הנהר. בצדו הצפוני של השוק פועל שוק הפרחים של סופיה, מקום מקסים וריחני במיוחד. פנו ימינה והתקדמו עד לכיכר הגדולה. חצו את הכביש אל עבר גשר לֶבְוֹב, הגבול הצפוני של המרכז ההיסטורי של סופיה. זוהי נקודת הסיום של מסלול ההליכה, וכאן פועל קו המטרו הכחול M2 בתחנת Lavov Most.

הר ויטושה הוא אחד מסמליה המפורסמים של סופיה. ממוקם במרחק כעשרה ק"מ ממרכז העיר, ומתנשא מעל פרבריה הדרומיים. ההר מספק מקום מפלט מצוין מקצב החיים הסואן של בירת בולגריה, ומאפשר טיול נעים בחיק הטבע, וזאת במרחק נסיעה קצרצרה מהמרכז העירוני. בימי החורף מתכסה ההר בשכבת שלג עבה והופך אתר לגלישת סקי. הר ויטושה הוא מאסיב הררי עשוי גרניט המתנשא לגובה מקסימלי של 2,290 מטרים. החלק הארי של הפארק הוגדר כשמורת טבע בשנת 1934, וזוהי שמורת הטבע הראשונה במדינות הבלקן. השמורה מהווה סביבת מחייתם הטבעית של נמיות, צבאים, חזירי בר ודובים חומים, כמו גם בית גידול של עשרות אלפי חרקים ואלפי מיני צמחים. אל ההר ניתן להגיע במספר דרכים. הנוחה והמהירה ביותר היא באמצעות קו האוטובוס 66 מ־Paradise Centre הנוסע במשך כארבעים דקות עד לאלקו. קו 61 היוצא מאותה תחנת אוטובוס, נוסע כשעה ומגיע לגשרי הזהב. אפשרות מעניינת יותר היא לעלות באמצעות רכבל הכיסאות דרגלווטסי המגיע לתחנת גולי וראך, או באמצעות רכבל הגונדולות סימאונובו בצידו הצפון־מזרחי של ההר, המגיע עד אלקו. באלקו פועלת מסעדת Panorama, ממנה ניבט כמובטח נוף פנורמי של העיר. בנוסף, משמש אלקו כנקודת התחלה נהדרת למסלול הליכה לאורך שבילי ההר. מכאן תוכלו להגיע לצ'רני וראך, הנקודה הגבוהה ביותר בויטושה, או לחלופין לצפות באחת מהמורנות הפזורות ברחבי השמורה. מטיבי לכת יוכלו להמשיך עד גשרי הזהב, שם ייהנו מהמורנות המרשימות ביותר בויטושה.

*המסלול* היכנסו לגן בּוֹרִיסוֹבה דרך הכניסה הצפונית הסמוכה לגשר אוֹרְלוֹב. מימינכם תראו את אגם אָרִיאָנַה, אגם מלאכותי באורך 175 מטרים ורוחב של 75 מטרים שנוצר בסוף המאה התשע־עשרה. בחודשי החורף מוסב האגם לאחד ממשטחי ההחלקה על הקרח הגדולים ביותר בחצי־האי הבלקני. לכו ישר עד לפנייה ימינה, ולאחר כמאה מטרים פנו שמאלה. המשיכו ישר עד לאנדרטה ההיסטורית הראשונה במסלולינו בפארק, אנדרטת וָסִיל לֶבְסקִי. האנדרטה מנציחה את אחד מגיבורי האומה הבולגרית. וָסִיל לֶבְסקִי היה ממנהיגי תנועת ההתנגדות לכיבוש העות'מאני על אדמת בולגריה, והוא הוצא להורג בתלייה בשנת 1873 כק"מ צפון־מערבית לאנדרטה זו. פנו שמאלה והתקדמו כארבעים מטרים. מצדכם הימני תראו את אנדרטת אִיווָאן וָאזוֹב. אִיווָאן וָאזוֹב נחשב לאבי השירה והספרות הבולגרית המודרנית. את יצירתו המפורסמת ביותר, תחת העול (Pod Igoto), כתב בשנת 1888 והיא עוסקת במאורעות שקדמו למרד אפריל ב־1876. במרחק מטרים ספורים ממנו ניצבת אנדרטת זָכַארִי סטוֹיָאנוֹב. סטויאנוב השתתף גם הוא במרד אפריל, והיה להיסטוריון הראשון שכתב ספר בנושא - רישומים אודות ההתקוממות הבולגרית (Zapiski Po Balgarskite Vastaniya). המשיכו עם השביל כמסומן במפה והגיעו לגן הפיל. אם אתם מטיילים עם ילדים, זו הזדמנות מצוינת לעשות הפסקה וליהנות משפע המתקנים שבגן השעשועים המקסים הזה. לאחר מכן צאו מהגן ופנו שמאלה, ולאחר מכן שוב שמאלה. הגיעו לאנדרטת מָארִין דרִינוֹב המוקדשת לזכרו של ההיסטוריון והבלשן שחי בימי התחייה הלאומית הבולגרית, אך פעל ברוב ימי חייו על אדמת רוסיה. חזרו על עקבותיכם והמשיכו ללכת לכיוון דרום־מזרח כמאה וארבעים מטרים עד לאנדרטת נֶשׁוֹ בּוֹנְצֶ'ב, לזכרו של מבקר הספרות הראשון בבולגריה העצמאית. במרחק מספר צעדים תחכה לכם אנדרטת פֶּנְצ'וֹ סלָבֶיִיקוֹב. פנצ'ו סלבייקוב הוא בנו של הסופר והפולקלוריסט הנודע, פֶּטְקוֹ סלָבֶיִיקוֹב ובעצמו משורר מוערך בבולגריה. המשיכו ישר ועלו במדרגות לכיוון אנדרטת סטָפַאן טוֹשֶׁב, המנציחה את זכרו של גיבור מלחמת העולם הראשונה. טושב היה מורה מוערך שפעל בימי התחייה הלאומית הבולגרית. התנדב לצבא בעקבות המלחמה העות'מאנית־רוסית והגיע עד לדרגת גנרל. האנדרטה ניצבת בצידה של כיכר שבמרכזה אגם חבצלות המים. תוכלו להתיישב על ספסל בצל העצים וליהנות מהאווירה הקסומה במקום. לאחר מכן פנו לכיוון דרום־מזרח וחצו את כר הדשא אדיר־הממדים לכיוון אנדרטת קבר האחים. האנדרטה הסובייטית למראה הוצבה בפארק בשני ביוני 1956, יום מותו של הגיבור הלאומי חרִיסְטו בּוֹטְיִוֹב. תחתיה נטמנו עצמותיהם של שבעה־עשר לוחמים אנטי־פשיסטיים ופעילים פוליטיים שנפלו למען הגשמת החזון הקומוניסטי. בחנו את האובליסק המתנשא לגובה ארבעים ואחת מטרים, לאחר מכן עברו לפסלי הברונזה שבבסיסו המתארים את כניסת הצבא הסובייטי לבולגריה וקבלת הפנים החמה לה זכו לכאורה מקרב אזרחי המדינה. אנדרטה זו, שהוקמה כחלק מתעמולה פרו־קומוניסטית, משמשת תזכורת כואבת לזמנים שרבים מעדיפים להותיר מאחור. עם זאת, גם כיום תוכלו לעתים להבחין בזרי פרחים המונחים כאן לזכרם של הנופלים. הקיפו את האנדרטה מימין והמשיכו עם השביל כלפי מעלה עד לפנייה ימינה. המשיכו עד להתפצלות השבילים הגובלת במצפה הכוכבים של אוניברסיטת סופיה, ופנו ימינה. הביטו שמאלה ובחנו את קובץ המבנים של המצפה: זהו מצפה הכוכבים הראשון שהוקם בבולגריה בשנת 1894, ומנוהל על־ידי המחלקה ללימודי פיסיקה באוניברסיטת סופיה. הכניסה הנה מורשית למטרות חינוכיות בלבד. המשיכו את טיולכם לכיוון צפון־מערב. במרחק כארבע־מאות מטרים תראו משמאלכם את אצטדיון הצבא הבולגרי, אצטדיון הבית של נבחרת הכדורגל צסק"א סופיה. המשיכו ישר בשביל עד לאנדרטת אֶלִין פֶּלִין. פלין נולד בשם דִימִיטָר אִיוָונוֹב סְטוֹיָאנוֹב (Dimitar Ivanov Stoyanov), ולימים הפך לאחד הסופרים הגדולים של בולגריה והתמחה בכתיבת פרוזה על חיי הכפר. התקדמו כמאה מטרים עד לכיכר והתרשמו מהאנדרטאות במקום: אנדרטת סטֶפָאן קָרַדְגָ'ה ואנדרטת הָדְגִ'י דִימִיטָר. הראשונה מוקדשת לקרדג'ה, גיבור לאומי שלחם למען שחרור בולגריה מידי הכובשים העות'מאנים, ואילו השנייה מייצגת את דימיטר, שהיה גם הוא מנהיג נערץ בתנועת השחרור הבולגרית. התקדמו אל עבר גן הפיל, עברו על־יד אנדרטת וָסִיל פֶּטלֶשקוֹב, לזכרו של אחד מיוזמי מרד אפריל. לאחר מכן פנו לכיוון האגם הקטן שמשמאלכם. כאן שוחים ברווזים וברווזונים, אותם תוכלו להאכיל ולצלם מקרוב. חזרו לשביל הסמוך לגן־השעשועים ופנו שמאלה. התקדמו אל עבר אנדרטת טוֹדוֹר קָבְּלֶשקוֹב, המייצגת את המהפכן הבולגרי שהיה גם הוא ממנהיגי מרד אפריל בשנת 1876. אחרי האנדרטה פנו שוב שמאלה והמשיכו עד לאנדרטה האחרונה במסלולינו, אנדרטת אֶמִילִיאַן סְטָאנֶב. האנדרטה מוקדשת לזכרו של סטאנב, אחד מסופרי בולגריה המפורסמים במאה העשרים. התקדמו עם השביל לכיוון צפון־מזרח. הרימו ראשכם ובחנו את האצטדיון הלאומי וָסִיל לֶבְסקִי שנגלה בפניכם. האצטדיון האדיר מכיל ארבעים וששה אלף מושבים ומשמש את נבחרת הכדורגל הלאומית של בולגריה. באצטדיון נערכות מעת לעת הופעות־ענק של אמנים בינלאומיים דוגמת מדונה ומטליקה (תוכלו להתעדכן מראש אילו הופעות צפויות להתקיים בעת ביקורכם). בתוך האצטדיון פועל גם מוזיאון הספורט. במוזיאון הזעיר מוצגים פריטים שנתרמו על־ידי הספורטאים המובילים בבולגריה. תוכלו לבחור האם להיכנס למוזיאון או לחלופין, המשיכו לכיוון צפון־מזרח כמסומן במפה, וחזרו אל נקודת ההתחלה, שהיא גם נקודת הסיום של מסלול ההליכה בפארק.

הקתדרלה הניאו־ביזנטית המעוטרת באשכול כיפות ירוקות ומוזהבות היא אחד מסמליה החשובים של בירת בולגריה. הקתדרלה מוקדשת לתרומת האימפריה הרוסית במלחמה העות'מאנית־רוסית שהובילה לשחרור בולגריה מעול הכיבוש העות'מאני, ולזכר 200,000 החיילים הרוסים שהקריבו חייהם במלחמה, ולכן מכונה גם כנסיית זיכרון (Hram-Pametnik). לצורך ההנצחה, נבחר לקרוא לקתדרלה על־שמו של הנסיך הרוסי הקדוש, אָלֶכּסַנְדְר נֶבְסקִי. הקתדרלה המרשימה נבנתה על־פי עיצובו של האדריכל |הלינק: http://www.haolam.co.il/667|אלכסנדר פומרנצב|סלינק|. בנייתה החלה בשנת 1882 והסתיימה בשנת 1912. גובה הכיפה המרכזית הוא 45 מטרים, בעוד מגדל הפעמונים המערבי מתנשא לגובה של 53 מטרים. שטחה של הכנסייה נפרס על־פני שטח של 3,170 מ"ר ותכולתה המרבית היא 5,000 איש. בתוך הקתדרלה שוררת אווירה אפלולית ומיוחדת אודות לאורם המרצד של מאות הנרות הדולקים בפינה הצפון־מערבית של האולם. על מחיצת המזבח היפה עשוי השיש, שהם ובהט, גילופי קדושים נוצריים, בעלי־חיים וצמחים. מימין למחיצה ניצב כס הצאר המפואר שנבנה עבור פרדיננד הראשון, ואילו משמאל נשמרת תיבה ובה שרידי עצמותיו של אָלֶכּסַנְדְר נֶבְסקִי שהובאו הנה מרוסיה. קירות הקתדרלה עוטרו ציורי־קיר המתארים את חיי ישו: לידת המשיח הנוצרי, החתונה בקנה, תחיית לזרוס ועוד, ואילו את הכיפה המרכזית מעטר פרסקו מקסים בו מתואר הילד ישו ישוב על ברכי הבורא ומביט מטה אל עבר המתפללים. דרך הכניסה הצפון־מערבית של הקתדרלה תוכלו להיכנס אל גלריית האיקונות בקריפטה. מוצג כאן אוסף יצירות האמנות הדתיות הגדול בבולגריה. היצירות מהמאות ה־12-19 נאספו מכל הכנסיות ברחבי המדינה, ויעניינו בעיקר את חובבי האמנות הנוצרית. |המסגרת|למי צלצלו הפעמונים? את פעמוני קתדרלת אָלֶכּסַנְדְר נֶבְסקִי שומעים ברדיוס של חמישה־עשר קילומטרים. במגדל שניים־עשר פעמונים בגדלים שונים, והם שקוראים לתושבי העיר לפנות מזמנם לתפילה. האם שאלתם את עצמכם מי עומד מאחורי הצלצול בפעמונים הללו? בקתדרלת אלכסנדר נבסקי זוהי מָרִיַה זָאבּוֹבַה. הקשר של זָאבּוֹבַה לפעמוני הכנסייה מתחיל בעובדה שהיא חולקת את תאריך הולדתה עם תאריך יצירת פעמוני הקתדרלה שנוצקו בעיר |הלינק: http://www.haolam.co.il/668|טולה|סלינק|, הממוקמת על־יד מוסקבה, ב־26 במאי 1911. בשנת 1950 הצטרפה זָאבּוֹבַה למקהלת הקתדרלה, אז גילתה אודות צירוף המקרים. באותן שנים אסרו השלטונות הקומוניסטיים על קיום טקסים דתיים בבולגריה, ולכן, התנהלו התפילות הנוצריות בחשאי. לאחר התמוטטות המשטר הקומוניסטי, שבה זָאבּוֹבַה לכנסייה והתמנתה לתפקיד המצלצלת בפעמונים: היה עליה לטפס מדי בוקר וערב במעלה מאתיים ועשרים המדרגות המובילות אל פעמוני הכנסייה. בחלוף השנים, גם בעשור התשיעי לחייה, לא הפסיקה זָאבּוֹבַה ממלאכתה, ומדי יום טיפסה אל ראש המגדל וצלצלה בפעמוני הקתדרלה. "הפעמונים הם שהעניקו לי כוחות נפשיים כבירים", סיפרה מָרִיַה זָאבּוֹבַה בראיון שהעניקה לתקשורת המקומית, "אני נהנית מבריאות איתנה, השגתי את כל מה שרציתי בחיי וסובבת אותי משפחה נפלאה - יש לי עשרה ילדים, ונולדו לי נכדים ונינים רבים".

קומפלקס של אולמות קונצרטים הנפרש על פני שמונה קומות, וממוקם בחלקה הדרומי של כיכר בולגריה. ארמון התרבות הלאומי הוא אחד המבנים המודרניים המוכרים בסופיה, וזהו מרכז התערוכות וההופעות הגדול ביותר במזרח אירופה. המבנה המתומן עשוי בטון וזכוכית, נבנה בשנים 1978-1981 על פי עיוצבם של האדריכלים אלכסנדר גאורגייב בארוב (Alexander Georgiev Barov) ואיוואן קנזרייב (Ivan Kanazriev), ונחנך במסגרת חגיגות 1,300 שנים מיום הקמת האימפריה הבולגרית הראשונה. תחילה נקרא על־שמה של לודמילה זי'בקובה (Lyudmila Zhivkova), בתו של הדיקטטור הקומוניסטי, טודור ז'יבקוב. ז'יבקובה הייתה אהודה בקרב הציבור הבולגרי, ודאגה לחשוף את תושבי המדינה לתרבות המערב, כמו גם להציג את תרבות ארצה בזירה הבינלאומית. לאחר מותה של ז'יבקובה הוחלט לשנות את השם ל'ארמון התרבות הלאומי', או בקיצור - NDK, כפי שמכנים אותו בעיר. בארמון התרבות מתקיים מדי שנה פסטיבל הסרטים הבינלאומי של סופיה, ובמהלך השנה מתקיימים כאן כנסים, מוצגים סרטים, הופעות מוזיקה, מחול ותיאטרון. אולם המופעים הגדול ביותר מכיל כ־5,000 מושבים, ועל קירות האולמות צוירו ציורי־קיר המתארים אירועים היסטוריים בתולדות העם הרומני. במקום פועלים מספר בתי־קפה, לרבות בית־הקפה הספרותי Literature Club Peroto, המשמש מקום מפגש פופולרי עבור חובבי הספרים, אליו מוביל גרם מדרגות עליו הודבקו עשרות כריכות ספרים. מאחורי הארמון ניצב גשר המחבר את מרכז העיר עם הפארק הדרומי, ואילו מימין לחזיתו יש גרם מדרגות המוביל למעבר תת־קרקעי בו פועלים חנויות ובתי־קפה.

זֶ'נְסקִי פָאזָאר או בתרגום לעברית - שוק הנשים, הוא השוק הישן ביותר בסופיה. מורכב משתי שדרות פתוחות הנפרסות על־פני כחצי קילומטר לאורך שדרת Stefan Stambolov. זהו השוק הפופולרי ביותר בעיר והוא מהווה חלופה מסורתית (וזולה) למרכזי הקניות המודרניים. השוק הוקם בסוף המאה התשע־עשרה על־יד מסגד בָאנִיה בָאשִי, אך הועבר הנה בראשית המאה העשרים. ישנן שתי גרסאות למקור השם של השוק: לפי הראשונה, השוק נקרא כך משום שבעת הקמתו הורשו לעבוד כאן נשים בלבד, ואילו השנייה, הרומנטית יותר, גורסת כי השוק זכה בשמו משום שבסוף המאה התשע־עשרה שימש מעין "שטח תצוגה" עבור צעירות ממשפחות אצולה שחיפשו שידוך הולם. כיום מגיעים הנה מדי יום אלפי קונים: מקומיים ותיירים, צעירים וקשישים, ולמרבה הצער גם כייסים (שמרו היטב על חפציכם האישיים והיו זהירים וערניים מהרגיל). בשוק הציורי והאותנטי תוכלו ליהנות מחגיגה של צבעים, ריחות וטעמים. נמכרים כאן פירות וירקות עונתיים, פירות יבשים, אגוזים, גבינות, בשרים, חלווה ביתית, ממתקים תורכיים ועוד. באזור הצפוני של השוק פועלות חנויות פרחים צבעוניות, חנויות כלי בית ומזכרות, הלבשה, קוסמטיקה ועוד. במסעדות הקטנות הממוקמות בצידי השוק, תוכלו למצוא מאפיות מצוינות, דוכני שווארמה ומסעדות פועלים. במרכז השוק, מצידו המזרחי, ממוקמת כנסיית קִירִילוּס ומֶתוֹדִיוּס הקדושים. הייתה זו אחת מהכנסיות הראשונות שהוקמו בעיר לאחר המלחמה העות'מאנית־רוסית, ועל כן היה לה תפקיד רוחני וחינוכי מהותי בימי התחייה הלאומית הבולגרית. כעת לא נותר זכר לחשיבותה ההיסטורית של הכנסייה ומבחוץ היא נראית מוזנחת, אבל בהחלט כדאי להיכנס פנימה ולהתרשם ממחיצת המזבח היפה ומפסלי העץ המגולפים.

כנסיית הלבנים האדומות הניצבת בסמוך לקתדרלת אָלֶכּסַנְדְר נֶבְסקִי, היא אחת מהכנסיות החשובות ביותר בבירת בולגריה. הכנסייה הוקמה על שרידי כנסייה מהמאה הרביעית לספירה. כנסיית סופיה הקדושה הצנועה למראה הוקמה במאה השישית לספירה והייתה לכנסייה האורתודוקסית הראשונה בעיר. הכנסייה היא שהעניקה לעיר את שמה - סופיה - על־שם אלת החכמה היוונית. בימי האימפריה הבולגרית השנייה שימשה הכנסייה כמקום מושבו של הבישוף העירוני. לאחר הכיבוש העות'מאני, הפכה הכנסייה למסגד, וציורי־הקיר מהמאה השתיים־עשרה הושמדו על־ידי הכובשים. בשנת 1858 ננטשה הכנסייה בעקבות רעידת אדמה קשה שפגעה ביסודות המבנה. בשנת 1900 החלו עבודות השיפוץ והשחזור של הכנסייה ההיסטורית: הכנסייה עוצבה בסגנון ניאו־ביזנטי עם רצפת פסיפס פרחוני בסגנון נוצרי קדום. זוהי כנסייה נעימה ומאופקת ובאגף הדרומי אפשר לראות שרידי פרסקאות מהגלגול הקודם של הכנסייה מהמאה הרביעית לספירה. מומלץ להקיף את מבנה הכנסייה ולהתרשם ממספר פסלים ואנדרטאות חשובים הסובבים אותה. בצידה הדרומי ניצבת אנדרטת החייל האלמוני המוקדשת לזכר חיילי בולגריה שנפלו במלחמת העולם הראשונה. האנדרטה נשמרת על־ידי פסל אריה מברונזה. מצידה המזרחי של הכנסייה תוכלו לפקוד את קבר אִיוְוָאן וָאזְוֹב, אבי הספרות הבולגרית המודרנית ומי שאחראי לכתיבת האפוס הלאומי |הנטה|תחת עול|סנטה|. מהצד הצפוני של הכנסייה, על במת אבן מוגבהת, נמצאת האנדרטה לזכר הצלת יהודי בולגריה המורכבת משלושה לוחות אבן דקים: הראשון מוקדש לצאר בוריס השלישי ורעייתו |הלינק: http://www.haolam.co.il/669|הצאריצה יואנה|סלינק|, אשר סירבו לשתף פעולה עם היטלר ולשלוח את היהודים אל מחנות הריכוז וההשמדה. הלוח השני מוקדש לאנשי הכנסייה והפוליטיקאים שפעלו ללא לאות במטרה למנוע את ההשמדה, ואילו הלוח השלישי מתאר בקצרה את סיפור הצלתם של יהודי בולגריה. מצידה המערבי של כנסיית סופיה הקדושה ניצב פארק קטן ובמרכזו פסל גאורגיוס הקדוש הרכוב על־גבי סוסו ומשפד דרקון. בחלקו הדרומי של הפארק הקטן ניצבת מצבת זיכרון לצאר סָמֻואִיל, ששימש כצאר האימפריה הבולגרית הראשונה בשנים 997-1014, ואילו בקצה המערבי של הפארק ניצבת מצבת זיכרון לאִיוְוָאן וָאזְוֹב.

בית־הכנסת הספרדי של סופיה הוא השני בגודלו באירופה והגדול ביותר במדינות הבלקן. המבנה הספרדי-מורי בשילוב אלמנטים בסגנון הזצסיון הוינאי, נבנה על־ידי האדריכל האוסטרי |הלינק: http://www.haolam.co.il/655|פרידריך גרינאנגר|סלינק| בשנים 1905-1909, ונחנך בנוכחות הצאר פרדיננד הראשון. בית־הכנסת עוצב בקפידה: תחת הכיפה המתומנת נתלתה נברשת מפוארת במשקל 2,200 ק"ג (זוהי הנברשת הכבדה ביותר בבולגריה), החלונות עוטרו ויטראז'ים עשויים זכוכית ונציאנית ומושבי העץ גולפו מעצי אלון סלובניים שגדלו ביערות סרביה. בית־הכנסת המרהיב נועד לשמש את הקהילה היהודית הספרדית בעיר, והכיל עד 1,170 מתפללים. אך בשנות החמישים של המאה העשרים עלו מרבית יהודי העיר לישראל, ומספר המתפללים בבית־הכנסת הצטמצמם משנה לשנה. כיום מגיעים הנה מתפללים מעטים בלבד, חלקם יהודים תושבי העיר וחלקם תיירים. במתחם בית־הכנסת נמצא גם המוזיאון לתולדות יהדות בולגריה, אך זה נסגר לרגל שיפוצים עד להודעה חדשה. כמו כן, בשנים האחרונות פועל קמפיין לגיוס כספים שנועד להחזיר את בית־הכנסת למראהו המפואר של ראשית המאה העשרים. לפיכך מעת לעת מתבצעות עבודות שיפוץ ושחזור באזורים השונים של בית־הכנסת.

שדרת הקניות, המסעדות, בתי־הקפה והבילויים המרכזית בסופיה. נמתחת לאורך כשניים וחצי ק"מ מכיכר סְבֶטָה נֶדֶלַה בצפון, עוברת ממערב לכיכר בּוּלְגָרִיַה וארמון התרבות הלאומי, ומגיעה עד הפארק הדרומי. החלק הצפוני של השדרה מיועד להולכי רגל בלבד, ומהווה מקום מפגש פופולרי בקרב תושבי העיר, הנוהגים לכנות אותה בשם החיבה 'וִיטוֹשְקָה' (Vitoshka). השדרה הרחבה נסללה בימי השלטון העות'מאני בבולגריה, ובשנת 1833 נקראה על־שם הר וִיטוֹשָה. תחילה שימשה השדרה כרחוב מגורים שמשני צדיו נבנו בתים פרטיים, אך בראשית המאה העשרים הפכה למרכז קניות תוסס. בתי המגורים הנמוכים פינו מקום לבניינים מרובי קומות, כאשר קומת הקרקע משמשת חנויות, מסעדות, ברים ובתי־קפה. ברחוב הקניות המרכזי תמצאו שילוב בין מותגי יוקרה כגון Versace, Boss, Lacoste ו־Dolce and Gabbana, לבין רשתות אופנה בינלאומיות דוגמת H&M ו־Diesel ורשתות אופנה מקומיות כגון Okaidi המקסימה בה נמכרים בגדי תינוקות וילדים. לצד חנויות האופנה תמצאו כאן מבחר חנויות מזכרות, צעצועים, מוצרי ספורט, כלי בית וספרים. במהלך מסע הקניות בשדרה המפורסמת של סופיה אפשר לעצור למנוחה טעימה באחת מהמסעדות או בתי־הקפה הפועלים לאורכה: במסעדת Shtastlivetsa תוכלו ליהנות ממטבח מקומי באווירת סלון של סבתא בולגריה, במסעדת Ribs Brothers תבחרו מבין מבחר סוגי סטייקים מבשר איכותי, ואילו בבית־הקפה 2Giraffes, המעוצב בסגנון צעיר ואורבני, תיהנו מכוס קפה מצוין.

שוק מקורה בן שתי קומות ובהן דוכנים לממכר פירות, ירקות ומוצרי מזון, מזכרות, תכשיטים, בגדים ועוד. השוק הוקם בשנת 1911 על־ידי האדריכל |הלינק: http://www.haolam.co.il/656|נחום טורבוב|סלינק|. החל משנות הארבעים פעלו בשוק כמאה ושבעים דוכנים שהיו כפופים לפיקוח ממשלתי. בשנת 1988 נסגר השוק לצורך עבודות שיפוץ ושחזור, ונפתח מחדש רק בשנת 2000. לצד חוויית קניות מהנה, תוכלו להתרשם מהאלמנטים האדריכליים הייחודיים של השוק: עמודי ברזל בסגנון ויקטוריאני, שער הכניסה בסגנון אר־נובו, ומעליו מגדל שעון יפה (מנגנון השעון המקורי מוצג בתיבת זכוכית על גרם המדרגות המערבי).

התיאטרון הוותיק בבולגריה שוכן במבנה ניאו־קלאסי מרהיב בצידו הדרום־מזרחי של גן העיר. התיאטרון נבנה בשנת 1907, בתכנונם של האדריכלים הוינאים |הלינק: http://www.haolam.co.il/808|הֶרְמָן הֶלְמֶר|סלינק| ו|הלינק: http://www.haolam.co.il/809|פֶרְדִינָנְד פֶלְנֵר|סלינק|. בחזית התיאטרון שישה עמודים קורינתיים התומכים בגמלון הכולל תבליט של אפולו מוקף במוזות. על שני הגגות הצדדיים קבוצות פסלים של חצוצרנים הנישאים על מרכבות הנמשכות על־ידי אריות. המחזה הראשון שהוצג מבמנה רב־הרושם היה 'המנודים' מאת הסופר הלאומי אִיוְוָאן וָאזְוֹב, על־שמו גם נקרא התיאטרון. בפנים מחולק המבנה לשלושה אולמות מפוארים: באולם הראשי שבעה־מאות וחמישים מושבים, באולם הבינוני נכנסים מאה ועשרים צופים, ואילו באולם הקטן הממוקם בקומה הרביעית, יש שבעים מושבים בלבד. מומלץ להזמין כרטיסים למופע, כך יתאפשר לכם ליהנות מהעיצוב המהודר של התיאטרון. שימו לב כי הצגות התיאטרון מבוצעות בבולגרית בלבד, לכן אם שפה זו אינה שגורה בפיכם, בחרו במופע מחול או אופרה.