חִיטְהוֹרְן הוא כפר קטן ובו רק כ=2500 תושבים, אבל בזכות התעלות הציוריות שלו מבקרים בו מדי שנה כמיליון וחצי תיירים מרחבי העולם. הכפר נוסד במאה ה=13, ותושביו עסקו בחקלאות ובכריית כבול מקרקעית הביצה הסמוכה. בגלל המים העומדים בביצה, התמלאו האזורים שבהם כרו את הכבול מחדש במים, וכך נוצרה בכפר וסביבו רשת מסועפת של תעלות ואגמים. הלב העתיק של הכפר פרוש לאורך התעלה המרכזית, שמשמשת גם כנתיב התחבורה העיקרי, ואילו התעלות הקטנות מקיפות איי יבשה שעליהם בתי חווה ציוריים מוקפים גינות פרחוניות. בעקבות סרט שצולם כאן ב=1958 הפכו הכפר ואורח החיים המעניין של תושביו לשם דבר בהולנד. כתוצאה מהפרסום היה לתושבים המקומיים אינטרס לשמר את אורח החיים המסורתי ואת יופיו של הכפר, וכך שרד המקום את המודרניזציה והיה לאטרקציה תיירותית. שביל צר לאורך התעלה מאפשר הליכה ונסיעה באופניים בכפר, אבל נתיב התחבורה העיקרי הוא המים, וכדי לחוות את המקום מומלץ לשוט בתעלות. תוכלו להצטרף לשיט מודרך או לשכור סירה חשמלית קטנה לשיט עצמאי. בכפר יש עשרות חברות שיט והשכרת סירות, כולן לאורך התעלה הראשית של הכפר או אחת התעלות הצדדיות, והמחירים בכולן דומים. ההדרכה היא בהולנדית ובאנגלית וניתן לבחור בין מסלול של שעה בכפר עצמו למסלול של שעתיים, הכולל גם את הביצה ומומלץ בעיקר לחובבי טבע מושבעים. לשכירת סירה לשיט עצמאי לא נדרש רישיון, אבל כדאי לוודא שאתם מצליחים לנווט בתעלות הצרות. עם העלייה לסירה ודאו שיש לכם מפה של המסלול, פרטי התקשרות של חברת ההשכרה וכן מים, כובעים וקרם הגנה. קחו בחשבון שבימים יפים בשיא העונה התעלות מתמלאות בסירות תיירים, כך שייתכנו "פקקי תנועה" במים. להלן מסלול מוצע לשיט עצמאי, המתבסס על שכירת סירה בתעלת Dominee T.O. Hylkemaweg, הסמוכה למגרש החניה. התעלה הראשית, שלאורכה ממוקמות רוב נקודות העניין, היא חד סטרית. כך שניתן להצטרף למסלול המתואר להלן גם אם תתחילו את השיט בנקודה אחרת. *המסלול* צאו לכיוון מרכז הכפר לאורך התעלה, כשמשמאלכם שדות ירוקים ומימינכם שורה של בתי קפה ומסעדות. במפגש עם התעלה הראשית, ליד כנסייה גדולה, חובה לפנות שמאלה כי התעלה היא כאמור חד סטרית. המסלול עובר תחת גשרים המקשרים בין שביל צר לאורך התעלה לבין בתי הכפר בצידה האחר. שימו לב שחלק ניכר מהבתים בנויים בעצם על אי קטן, התחום בתעלה הראשית, בתעלות צרות משני צידי הבית ובאגם המשתרע מאחור (נשוט בו בהמשך המסלול). הגשרים מוגבהים כדי שניתן יהיה לערום דברים על הסירות: בעבר העמיסו על הסירות ערימות חציר או קש, רהיטים, אדמה ואפילו את הפרות היוצאות למרעה ושבות ממנו. בתי החווה משני צידי התעלה השתמרו ברובם בצורתם המקורית - בית מגורים עשוי לבנים מלפנים ואסם עץ גדול, כולל רפת לפרות וגג מוגבה לאכסון חציר, מאחור. כיום מעטים עוסקים עדיין בחקלאות ורוב האסמים הוסבו למגורים. לאחר כ=300 מטרים תראו מימינכם את מוזיאון האדמה הישנה. כאן תוכלו לעגון ולערוך ביקור קצר במוזיאון (או לחזור אליו ברגל בתום השיט). לאחר כ=700 מ' נוספים תראו מימינכם טחנת רוח ישנה, שממנה שרד רק הגוף, ללא להבים. ממש מול הטחנה פנו ימינה והיכנסו לאגם בּוֹפֶנבידֶה (Bovenwijde). עם ההגעה לאגם פנו שוב ימינה; תוכלו לבחור לשוט קרוב לגדה או במרכז האגם, אבל המשיכו באותו כיוון. במהלך השיט באגם תוכלו להבחין בבית הקפה המפורסם Smit's Paviljoen ("הפביליון של סמית"), השוכן על אי שבו תוכלו לעגון ולעצור לקפה. |הסיפור|עמוק במים? אם השיט בלב האגם נראה לכם מסוכן, הסירו דאגה מלבכם: גם בנקודה העמוקה ביותר, עומק המים הוא כמטר אחד בלבד. הסיבה היא שכמו כל התעלות בחיטהורן, גם האגם נוצר כתוצאה מכריית הכבול. מכיוון ששכבת הכבול עומקה כמטר אחד, זהו העומק המקסימלי של התעלות ומקווי המים בכפר. בקצה הדרומי של האגם נווטו אל התעלה שמובילה ימינה, בחזרה לתעלה הראשית. שם פונים ימינה והתנועה היא שוב חד סטרית. בדרך תבחינו בצדפות גדולות על שפת התעלה ליד חנות של מזכרות מן הים ותראו את בית הקפה Fanfare ("התזמורת"), הקרוי על שם הסרט שצולם פה בשנות ה=50 והפך את חיטהורן למפורסמת. קצת לפני הפנייה חזרה לנקודת המוצא, תראו משמאלכם את מוזיאון חיטהורן, אליו מומלץ לשוב ברגל אחרי השיט.*סמסלול*

הוֹחֶה פֶלוּאֶה (מילולית "הפֶּלוּאָה הגבוה"), הפארק הלאומי הגדול ביותר בהולנד, שוכן בליבו של חבל ה|הנטה|פֶּלוּאָה (velowe)|סנטה| - אזור מיוער במרכז הולנד, המתאפיין בגבעות נמוכות שנוצרו כתוצאה מתנועת קרחונים. כשליש משטח הפארק סגור למבקרים לטובת חיות הבר ושמירה על הסביבה הטבעית, אבל בשאר חלקיו אפשר ומומלץ לבקר. הפארק הוקם על קרקע פרטית שהייתה בבעלותם של אָנטוֹן והלנה קרוּלֶר מוּלֶר - הוא איש עסקים עשיר, היא אספנית אמנות נלהבת. השניים רכשו את הקרקע כאחוזת ציד פרטית ואז שחררו ברחבי השטח איילים, כבשי בר וחזירי בר, טיפחו את הטבע הפראי ואף הקימו בית אירוח מפואר. בשנות ה=30 של המאה הקודמת נקלעו בני הזוג לקשיים כלכליים ומכרו את שטח האחוזה ואת אוסף האמנות המפואר שלהם למדינה, בתנאי שהאוסף יוצג במוזיאון בלב הפארק הלאומי שיוקם בשטח האחוזה - וכך היה. האטרקציה העיקרית למשפחות בפארק היא רכיבה על אופניים בשבילים השלווים, שאורכם הכולל יותר מ=40 ק"מ והם נפרדים מהכבישים ומשבילי ההליכה ומיועדים לאופניים בלבד. ברחבי הפארק - בפרט ליד מגרש החניה של מרכז המבקרים וכן בכל אחת מהכניסות - פזורים מאות זוגות אופניים לבנים, ואפשר פשוט לקחת, לצאת לדווש בשבילים ולהחזיר מתי שתרצו. יש מגוון אופניים למבוגרים, רובם עם כיסאות לילדים, וכן אופני ילדים בגדלים שונים. אופניים מיוחדים (אופני טנדם למבוגר וילד, אופניים עם נגרר וכד') תוכלו לקבל מהעובדים ליד לשכת המידע. בלשכת המידע עצמה תוכלו לקנות מפה של מסלולי ההליכה והאופניים בפארק; למשפחות מומלץ מסלול מס' 1, שאורכו כעשרה ק"מ. אם תוותרו על האופניים (לא כדאי!) תוכלו לטייל ברכב בכביש החוצה את הפארק. לאורכו יש נקודות תצפית וחניונים נוחים, וגם כמה מסלולי הליכה ומסלולים לרכיבה על סוסים. מטעמי שמירת טבע אסור למטיילים לרדת מהשבילים המסומנים. פרט לטבע עצמו יש בפארק כמה אטקרציות מרתקות, בראשן מוזיאון קרוּלֶר מוּלֶר, שבו מוצג האוסף הפרטי של בעלי הקרקע המקוריים. המוזיאון מרוחק רק ק"מ וחצי מלשכת המידע ונגיש בקלות ברגל, ברכב או באופניים. ליד לשכת המידע יש מסעדה ומגרש משחקים גדול, ובסמוך שוכן המוזיאון לחיים מתחת לאדמה, שהכניסה אליו כלולה במחיר הכניסה לפארק. בבקתת הציד על שם הוּבֶּרטוּס הקדוש, בית האירוח של האחוזה המקורית, ניתן לבקר רק במסגרת סיור מודרך, בהזמנה מראש. לפארק יש שלוש כניסות - אוֹטֶרְלוֹ, הוּנְדֶּרְלוֹ ושְׁחַרְסְבֶּרְחֶן - ובכל אחת מהן מוכרים את כרטיסי הכניסה ואפשר גם לחנות (בתשלום נוסף) ולקחת אופניים. עם זאת, רוב המבקרים מעדיפים להיכנס לפארק ברכב, לחנות סמוך למוזיאון או למרכז המבקרים ולהמשיך ברגל או באופניים. זהו הפארק הלאומי היחיד בהולנד שבו גובים דמי כניסה. התשלום מקנה שימוש חופשי באופניים וכניסה למוזיאון לחיים מתחת לאדמה, אבל הביקור במוזיאון לאמנות והסיור בבקתת הציד כרוכים בתשלום נוסף.

פארק הקופים המקסים ביערות של לב הולנד הוא בעצם גן חיות ענקי, המתמקד בעיקר בקופים ובקופי=אדם (פרימאטים). מוקד המשיכה הייחודי כאן הוא שכמחצית מ=300 הקופים בפארק מסתובבים חופשי מחוץ לכלובים, על גשרי חבלים מעל השבילים ואף בשבילים עצמם, בין המבקרים. כללי ההתנהגות בפארק קובעים שאסור לגעת בקופים או להאכיל אותם, אבל אף אחד לא סיפר לקופים שאסור לגעת במבקרים, ואחדים מהם עשויים לקפוץ לכם על הכתף או להתרוצץ בין הרגליים. הקרבה הבלתי אמצעית לבעלי חיים מקסימים ומבדרים אלה היא חוויה נהדרת לילדים. עניין נוסף מספק מסלול הליכה בצמרות העצים שמאפשר לילדים להרגיש כמו קופים. הפארק גם תומך בקרן למיזמי שימור והגנה על קופים בסביבתם הטבעית. בשטחו העצום של הפארק פזורים גם אזורי משחקים, לוחות מידע אינטראקטיביים, ספסלים למנוחה ומבחר מזנונים ומסעדות. בחלק מהמתחמים ניתן לצפות בשעות מסוימות בהאכלה של הקופים (תוכלו לקבל מידע על כך בקופות). מומלץ מאוד לשים את כל הציוד שלכם בתיקים סגורים היטב; חפצים שיונחו מתחת לעגלת ילדים או בתיק גב לא סגור עלולים להילקח לצמרות העצים. בכניסה מחלקים תיקים מתאימים למקרה הצורך. כדי להגיע לפארק מהחניה, חצו את הכביש, היכנסו לפארק העירוני Berg & Bos ולכו לאורך שביל הגובל באגם המלאכותי, על פי השילוט (הכולל גם עובדות מרתקות על קופים). חשוב לציין שחלק ממוקדי העניין נסגרים כחצי שעה עד שעה לפני הסגירה הרשמית.

המוזיאון הפתוח ההולנדי מוקדש לתולדות הולנד ולתרבות ההולנדית. הוא הגדול והמפורסם מבין המוזיאונים הפתוחים בהולנד, וגם המתויר ביותר מחוץ לאמסטרדם, עם יותר מחצי מיליון מבקרים בשנה. המוזיאון הוקם בתחילת המאה ה=20, במטרה לתאר ולשמר את המסורת ההולנדית שנעלמת עם המודרניזציה. חלקו הפתוח כולל מבנים בעלי חשיבות היסטורית, שהועברו לכאן מרחבי המדינה. באחדים מהם יקבלו עובדי המוזיאון את פניכם בבגדים מסורתיים וידגימו מלאכות שונות. בין היתר, תוכלו לראות כאן טוחן ונפח בעבודתם, תהליך ייצור של נייר ובית דפוס. פעילויות מיוחדות כמו נגינה בתיבות נגינה, קציר שיפון, דיש תבואה, חריש עם סוסים ויריד שעשועים מסורתי מתקיימות בדרך כלל בסופי השבוע. המוזיאון נפגע מהפצצות במהלך מלחמת העולם השנייה, והבתים המשוחזרים שימשו מקלט לפליטים שנמלטו מארנהם בעקבות הקרבות הכבדים שהתרחשו בה. בחלקו הסגור של המוזיאון מוצגת תערוכה ששמה "הקאנון של הולנד" - סיכום תולדות הולנד ב=50 רגעי מפתח לאורך ההיסטוריה. התערוכה היא אינטראקטיבית ומודרנית, אך מכוונת בעיקר לדוברי הולנדית. ניתן לנסוע בשטח המוזיאון ברכבת חשמלית עתיקה שעוצרת בתחנות שונות. יש בשטח המוזיאון מגרש משחקים נחמד וחווה חקלאית לילדים, שבה יוכלו לטפס על טרקטורים, לשאוב מים, לחלוב דגם של פרה ועוד. רוב המבקרים מקדישים למוזיאון יום שלם, אך ניתן לשלבו גם עם אטרקציות אחרות באזור.

אחד ממתחמי האאוטלט הגדולים, האהובים והידועים בהולנד. מעל 250 מותגים, עשרות חנויות ומקומות נעימים לאכול. לא מדובר על חנויות זולות אבל מותגים שמחירם גבוה מאוד במקומות אחרים, יהיו פה בהנחות משמעותיות. מעבר לכל השופינג הזה, המקום בנוי בצורה של כפר קולוניאלי עתיק. בטאביה הוא שמה הקולוניאלי של תחנת המסחר ההולנדית החשובה במה שהיום הוא אינדונזיה. המתחם מוקף חומות אבן עם שערים גדולים וחרכי ירי לתותחים. ממש צמוד למתחם הקניות, נמצא מתח המוזיאונים ארץ בטאביה ששווה ממש לבקר בו.

ואלִיבִּי (או "וואליבי" בפי דוברי האנגלית) הוא אחד מפארקי השעשועים הגדולים והפופולריים בהולנד. הפארק אהוב מאוד בקרב הישראלים ומדורג, לצד אֶפטֶלִינג, בליגה הראשונה של פארקי השעשועים באירופה. הפארק מתאים לכל המשפחה אך ידוע במיוחד באטרקציות מאיצות=דופק, שיקרצו למכורים לאדרנלין, וברכבות ההרים המפחידות, ולכן עשוי להתאים במיוחד לבני נוער. הפארק ממוקם במחוז פלֶבולֶנד, על שטח ימי שיובש באמצע המאה הקודמת. הוא החל את דרכו כפארק שהציע לתושבי העיר טעימה מהחיים בכפר (טרקטורים ישנים, מכונות חקלאיות, חיות משק וכן הלאה) אבל בשנות ה=90 הגיע לפשיטת רגל. השטח נמכר לבעלים חדשים ואלה הפכו את האתר לפארק שעשועים. בשנת 2000 הצטרף הפארק לרשת הבינלאומית סיקס פלגס, ואז נכנו בו אטרקציות חדשות וכן רכבות הרים גבוהות ומפחידות יותר, הפונות לקהל בני העשרה. שם הפארק השתנה מספר פעמים, אך מאז 2010 הוא ידוע כ"ואלִיבִּי הולנד". אז מה כדאי לעשות בפארק? בעלי הקיבה החזקה יאהבו את כבידה אבודה, רכבת הרים המדמה עולם שבו כוח המשיכה נעלם לאחר פגיעה של מטאוריט ומתאפיינת באינספור סיבובים, לולאות ותאוצות מטורפות, שייתנו לכם תחושה של ריחוף בחלל. אם זה לא מספיק, נסו את בפראות, רכבת הרים שנפתחה ב=2018; במהלך הנסיעה תעברו לא פחות מחמישה היפוכים לצד פניות חדות בזוויות בלתי אפשריות. אטרקצייה נוספת היא גוליית, רכבת ההרים הארוכה ביותר בארצות השפלה, המגיעה לגובה של כמעט 50 מ' ולמהירות של 106 קמ"ש. לצד רכבות ההרים תמצאו בפארק עוד מגוון רחב של מתקנים לכל הגילאים, בהם מסלול קרטינג וגלגל ענק, וכן שפע של משחקים וחוויות. ברחבי הפארק מוצע אינטרנט אלחוטי ללא תשלום ובאמצעותו תוכלו להתחבר לאפליקציה של הפארק, שתעזור לכם להתמצא ולראות את מצב התורים באותו רגע. בקופות מוכרים גם כרטיס "מסלול מהיר", שיקצר לכם את התורים למתקנים הפופולריים ביותר.

מוזיאון ומרכז פעילויות מעניין סמוך לקניון המותגים Batavia Stad. במתחם שלושה חלקים. הראשון הוא מוזיאון פְלֵבוֹלַנְד, המוקדש להיסטוריה ולחיים במחוז החדש ביותר בהולנד, שמקורו בשטחים שיובשו מהים במחצית השנייה של המאה הקודמת. כאן גם קונים את הכרטיסים לכל חלקי המוזיאון ואפשר לקבל משחק לילדים (באנגלית, הולנדית או גרמנית) שיוביל אותם ברחבי המתחם. החלק השני והמעניין ביותר למשפחות הוא הביקור בשחזור של ספינת הסוחר רבת=המעללים בׇּטַביָה מהמאה ה=17 (ראו מסגרת). במסגרת סיור מודרך (על ידי מתנדבים) או בהליכה עצמאית תוכלו להתרשם מדגם מרהיב של ספינת סחר מתור הזהב של הולנד, לבקר בכל הסיפונים (כולל כמה מקומות שבהם המבוגרים יצטרכו ללכת כפופים) ולקבל תמונה מרתקת של החיים בים. אל תשכחו לבקר בחדרו של רב החובל, לשאול את המדריך מתי יורים בתותח ולברר איך הלכו נוסעי הספינה לבית השימוש במהלך המסעות הימיים הארוכים. ליד מקום עגינתה של הספינה שוכן החלק השלישי של המוזיאון, בית המלאכה ששימש את משחזרי הספינה. כאן תוכלו לראות דגמים נוספים של ספינות בתהליך שחזור ולהתנסות בשזירת חבלים, בנפחות, בעבודות עץ ובמלאכות נוספות. |הסיפור|הספינה בׇּטַביָה ה|הנטה|בׇּטַביָה|סנטה| הפליגה מהולנד ב=1628 למסע של שמונה חודשים לכיוון העיר בׇּטַביָה (היום ג'קרטה שבאינדונזיה), כשעל סיפונה יותר מ=300 אנשי צוות ונוסעים. במהלך המסע הארוך התפתחו חיכוכים בין אנשי הספינה, וקבוצה של מלחים מורדים ביצעו פשעים נגד אחדים מהנוסעים והסיטו את הספינה ממסלולה. לבסוף עלתה ה|הנטה|בׇּטַביָה|סנטה| על שרטון מול חופי מערב אוסטרליה, והנוסעים ששרדו נתקעו על אי בודד. רב החובל הפליג עם משלחת לנסות להזעיק עזרה, אבל במהלך היעדרותו הצליחו המורדים לתפוס את הפיקוד ובמשך כמה שבועות ביצעו מעשי זוועה בשאר הנוסעים. כשחזר הקפטן לבסוף בראש משלחת חילוץ, נתפסו הפושעים והוצאו להורג. שרידי הספינה מוצגים במוזיאון במערב אוסטרליה ודגם משוחזר שלה ניצב במוזיאון ארץ בׇּטַביָה.

הדולפינריום, פארק בעלי החיים הימי הגדול באירופה, שוכן בעיר הָרדֶרוִויק, על גדת ימת אייסל. הפארק הוקם בשנת 1955 בידי שני אחים שאהבו את יצורי המצולות, במסגרת גן שעשועים מקומי. עם השנים התרחב הפארק והפך למוסד עצמאי המושך מאות אלפי מבקרים בשנה. עם מוקדי העניין בפארק נמנים צפייה בבעלי החיים הימיים, מגוון מופעים, מגרשי משחקים, מתקני מים ומבחר מסעדות. בכיפת הדולפינים ניתן לצפות במופע דולפינים מרשים, יש גם מופע של כלבי ים ושל ניבתנים. מופעי ההאכלה הם הזדמנות לראות מקרוב את בעלי החיים. בשנים האחרונות נוספו לאתר מתקני שעשועים רבים, בהם מגלשות מים ומסלול אבובים. בכניסה לפארק תקבלו מפה של המתחם עם כל האטרקציות ושעות המופעים. האתר שם דגש רב על פעילויות לימודיות וחינוכיות, ובתחומיו פועל בית חולים מיוחד ליונקים ימיים. למרות כל אלה יש גם ביקורת ציבורית על אופי הפארק, וארגוני זכויות בעלי חיים טוענים שניתן להשוות את המופעים השונים למופעי קרקס, שאסורים על פי חוק בהולנד.