העיירה היפה בֶּלאג'וֹ, גולת הכותרת של אגם קוׁמוֹ, בנויה במדרון תלול ומספקת שילוב מרתק בין הנוף העירוני לנופי הטבע של האגם. בשל ריבוי התיירים, המרכז העתיק סגור לכלי רכב והעיירה סובלת ממצוקת חניה משמעותית. מסיבה זו, ומכיוון שהכבישים לעיירה צרים ומאתגרים, אפשר בהחלט ואף מומלץ להשאיר את הרכב באחת הגדות ולחצות במעבורת כהולכי רגל, או לנסוע באוטובוס ישיר מלֶקוֹ. אם תחנו מחוץ לעיירה, התקדמו ברגל אל הטיילת המטופחת, הרצופה ערוגות פרחים, שם גם עוצר האוטובוס. הטיילת היא נקודת המוצא למסלול ההליכה בעיירה; אם תגיעו במעבורת אל המסוף להולכי רגל, תוכלו להצטרף למסלול באמצעו. *המסלול* מהטיילת לכו צפונה (כשהחוף משמאלכם), חלפו על פני מסוף המעבורת לכלי־רכב והמשיכו עד חנות המזכרות הנאה Corner Shop. כאן כבר תראו את בתי המלון, חנויות המזכרות ובתי הקפה האופייניים לעיירה. לאחר שתעברו במעבר מקורה תראו משמאלכם את מסוף המעבורת להולכי רגל המשיכו לאורך החוף והתפתלו ימינה עם הרחוב העולה מעלה עד שתגיעו לפּיאצָה דֶלָה קיאֶזָה - "כיכר הכנסייה", הקרויה על שמה של בזיליקת יעקב הקדוש הסמוכה. אחרי הצצה קצרה לפנים הכנסייה, המשיכו ישר, עם עצירה קצרה בחנות הזכוכית הנאה Laved, עד שתגיעו אל המרפסת של בֶּלאג'וֹ, נקודת התצפית והצילום המפורסמת ביותר בבֶּלאג'וֹ ואולי באגם קוׁמוֹ כולו. כעת תוכלו לרדת חזרה לעבר האגם באחד מארבעת טורי המדרגות הציוריים, המקשרים בין הרחוב העליון והתחתון ועוברים באזור משופע במסעדות, בחנויות קטנות ובפינות חמד שנראות מצוין בתמונות. |תמונה_בטקסט7818| כשתחזרו לרחוב התחתון, Via Lungo Lario Manzoni, תוכלו לפנות ימינה, אל מסוף המעבורות להולכי רגל - או לחזור לכיוון הטיילת. *סמסלול* +---הליכה של עוד כרבע שעה (ק"מ אחד) לאורך הטיילת תביא אתכם אל הכניסה לגנים המטופחים של וילה מֶלצִי. הגנים אמנם יפים, אך ספק אם יש בהם משהו המצדיק את ההליכה ואת דמי הכניסה.---+

בעיירה השקטה בֶּלָאנוֹ, לחופו המזרחי של אגם קוׁמוֹ, מסתתר בלב השטח העירוני פלא טבע של ממש – האורידו של בֶּלָאנוֹ. זהו נקיק סלע, שגילו מוערך בכ־15 מיליון שנה, ולאורכו זורמים בעוצמה אפיקי מים. קשה לתפוס שבלב שטח העיירה, בין מדרגות, חומות וכנסיות, מסתתרת שמורת טבע מרשימה ורחבת ידיים, שאינה נמצאת על מפת התיירות אך נמנית עם האתרים המרגשים ביותר באזור. כדי להגיע לאפיק ממגרש החניה העירוני, עמדו כשפניכם אל הכנסייה שבכיכר ואז טפסו בטור המדרגות שמימין לה. שימו לב שקל יחסית לפספס את הכניסה לאתר - דלת ברזל קטנה בצד ימין של המדרגות. המסלול לאורכו מתחיל במתקן תעשייתי מודרני ואז ממשיך אל החלקו הטבעי והמרשים של האפיק; הוא אינו ארוך במיוחד, כך שניתן להשלים את ההליכה לאורכו ב־15-20 דקות. במתחם שוכן גם בית השטן (Ca' dal Diavol), מבנה ממקור לא ידוע שזכה לשמו בשל הציורים המעטרים את קירותיו. בית השטן פתוח למבקרים, אך נסגר קצת מוקדם יותר מהאפיק והביקור בו יקר משמעותית, כך שאפשר בהחלט לוותר עליו.

העיר לָקוֹ, שבקצה ה"רגל" המזרחית של אגם קוׁמוֹ, הייתה מיושבת כבר מן העת העתיקה. הראשונים להתיישב בה היו ככל הנראה הקֶלטים. העיר גם הייתה מקום מושבו של המנזר המילאנזי סנט אמברוז, ושל כמה מקיסרי האימפריה הרומית הקדושה. לָקוֹ קטנה וקומפקטית יותר מאחותה קוׁמוֹ, ואפשר להעביר בה כמה שעות של בילוי עירוני נעים. בסמטאות העיר העתיקה פזורות עשרות חנויות ססגוניות מכל הסוגים והמינים, וביניהן מבחר נאה של מסעדות וגלידריות, ובכיכר המרכזית, כיכר ה=20 בספטמבר (Piazza XX Settembre), מתקיימים לפרקים מופעים של זמרים ואמני רחוב. האווירה הכללית פחות תיירותית מאשר בעיירות אחרות באזור, מה שמתבטא במבחר החנויות ובאיכותם של המסעדות ומקוׁמוֹת הבילוי. מומלץ לבקר בפיאצה מריו צֶ'רמֶנָטִי (Piazza Mario Cermenati), כיכר משקיפה על האגם ובמרכזה פסלו של מריו צֶ'רמֶנָטִי, חוקר טבע ופוליטיקאי בן המאה ה־19, יליד העיר. לא הרחק משם שוכנת כנסיית ניקולס הקדוש (Basilica Prepositurale di San Nicolò), מבנה בעל חזית רנסאנסית דמוית מקדש יווני. הכנסייה, הפשוטה למראה מבחוץ, היא פנינה אדריכלית של ממש מבפנים, ומומלצת גם למי ששבעו מכנסיות. משפחות המצויות בכושר טוב יוכלו גם לטפס לתצפית ממגדל הפעמונים של הכנסייה, הבולט מעל קו הרקיע של לָקוֹ - אבל יש סביב האגם (ואף לא הרחק מכאן) עוד נקודות תצפית נאות שאין צורך לטפס אליהן ברגל.

העיר קוׁמוֹ שבקצה ה"רגל" המערבית של האגם היא שהעניקה לו את שמו כיום (שמו הישן של האגם, לָאריוֹ, עדיין כלול בשמן של מספר עיירות סביבו). זו הגדולה והממוסחרת מבין הערים שלחופי אגם קוׁמוֹ, ולכן מתאימה להפוגה עירונית של שוטטות ושופינג בין הכיכרות הנאות, מפּיאָצָה קאבוֹר (Piazza Cavour) ועד פּיאָצָה דֶל דוּאוֹמוֹ (Piazza del Duomo) שלצד הכנסייה הגדולה ביותר בעיר, המכונה הדוּאוֹמוֹ של קוׁמוֹ (Duomo di Como). עם זאת, בשל המסחור הפושה בעיר, אנו ממליצים לרוב המשפחות לוותר על הטיול ברחובותיה לטובת האחות הקטנה והקומפקטית יותר לָקוֹ שבמזרח האגם. עם זאת, מומלץ בהחלט לעלות בפוניקולר מהתחנה התחתית אל העיירה בּרוּנאטֶה, שיש בה מספר נקודות תצפית מרהיבות על האגם. ילדים חובבי מדע ומחקר ייהנו גם בהיכל וולטה, מוזיאון המוקדש למדען האיטלקי אָלֶסָנדרוֹ ווֹלטָה, ולכבודו גם הוצב בלב האגם, בקצה מזח ארוך, פסל מודרני בשם החיים בחשמל (Life Electric), שיצר האדריכל הנודע דניאל ליבֶּסקינד. קצה המזח, ליד הפסל המשונה, הוא נקודה מצוינת לתמונה פנורמית של חופי האגם מסביב.

העיירה הזעירה נֶסוֹ, בחלק הפנימי והמתויר פחות של ה"רגל" המערבית של האגם, התברכה בקו חוף תלול ורב רושם, שחוצה אותו ערוץ צר ובו מפל שוצף. ממפרץ החניה עקבו אחר השילוט לגשר צ'יבֶרָה (Ponte della Civera) ורדו במדרגות המפותלות הנמתחות לאורך הערוץ ומשקיפות על המפל מכמה נקודות מבט. השביל מסתיים בגשר העתיק, שם תוכלו לצפות במפל במלוא תפארתו ובהרים שמעברו האחר של האגם. לאחר שתחזרו למפרץ החניה תוכלו גם לעלות מעברו האחר של הכביש ולראות את חלקו העליון של הערוץ - אולם מדובר בטיפוס למיטיבי לכת (כ־300 מדרגות), שלא יתאים לרוב המשפחות.

וילה קָרלוֹטָה היא אחת הנאות והמטופחות שבווילות שלחופי אגם קוׁמוֹ. הביקור במתחם מתחיל בגנים המקיפים את הווילה, הערוכים בסדר גיאומטרי מופתי. השביל ממשיך למתחמי גנים מהונדסים קצת פחות בין מפלים קטנים, גינות חמד, כרי דשא פורחים וגם כמה מתחמי "נושא" כמו גן הבמבוקים, שרצוי לא להחמיץ. שני מסלולים מוצעים למבקרים: אדום למי שרוצים לראות הכל, וכחול למטיילים הממהרים. נוסף להם גם מסלול שחור, נגיש לעגלות וכיסאות גלגלים, המופיע במפה בלבד ולא בשילוט. אין חובה לצעוד דווקא במסלולים המוצעים (ותשלום הכניסה איננו תלוי במסלול שבחרתם). אם כבר הגעתם, צעדו במסלול האדום. הערכת הזמן הרשומה עליו (75 דקות) נדיבה למדי, וניתן לסיימו בפחות משעה. עם סיום המסלול בגנים היכנסו אל הווילה עצמה שבה אוספי פסלים, ריהוט תקופתי ומרפסות המשקיפות על הגנים הנאים ומימי אגם קוׁמוֹ המהפנטים. מבין הווילות הרבות שלחופי אגם קוׁמוֹ, וילה קָרלוֹטָה היא אחת המרשימות שבהן, ולמי מביניכם המתלבט מה לעשות עם זמנו וכספו – אנו ממליצים לבקר בה בלבד ולוותר על כל היתר.

בּרוּנאטֶה היא עיירה קטנה והררית מעל העיר קוֹמוֹ ובה מספר נקודות תצפית אל נופים עוצרי נשימה של האגם. מרבית המבקרים יעלו אליה באמצעות הפוניקולר הססגוני היוצא מהתחנה התחתית בפאתי העיר קוֹמוֹ, שהנסיעה בו היא חוויה מהנה לכל המשפחה. עם זאת, העלייה בפוניקולר מומלצת רק עד שעות הצהריים, כי התצפית מהפסגה משקיפה לכיוון מערב, ולכן בימי שמש פשוט תסתנוורו ולא תוכלו לראות דבר אם תעלו בשעות אחר הצהריים. סמוך לתחנה העילית של הפוניקולר אין מוקדי עניין למשפחות, פרט לתצפית מהתחנה העילית עצמה ומנקודת התצפית במרחק מספר דקות הליכה. ההגעה לשאר נקודות התצפית והעניין בעיירה כרוכה בצעידה מתישה של 20 דקות ויותר בעלייה, ולכן אם ברצונכם לבקר גם בהן, עדיף לנסוע לבּרוּנאטֶה ברכב (כרבע שעה בכביש מפותל). כדי לא לוותר על הנסיעה בפוניקולר, מומלץ במקרה כזה להוריד את רוב בני המשפחה בתחנה התחתית ולשלוח נהג אחד עם הרכב לתחנה העילית (ואז מספיק, כמובן, כרטיס בכיוון אחד). אם יש שני נהגים במשפחה אפשר בדרך חזרה לשלוח את הנהג שעלה לרדת בפוניקולר, כדי שלא יחמיץ את החוויה. |תמונה_בטקסט4267| נקודת התצפית המרשימה ביותר בבּרוּנאטֶה היא מגדלור ווֹלטָה (Faro Voltiano; כ=1400 מ' מהתחנה העילית), שהוקם לציון מאה שנה לפטירתו של המדען אָלֶסָנדרוֹ ווֹלטָה, ממציא הסוללה החשמלית וגאוות העיר קוֹמוֹ. המגדל המתומן, שגובהו 29 מ', משקיף לנוף פנורמי מרהיב של אגם קוֹמוֹ והסביבה. שביל באורך כ=200 מ' מטפס אל המגדלור ממגרש החניה, וליד החניה שוכן גם פארק מארֶנגי (Parco Marenghi) - פארק עירוני חביב עם גינת משחקים שבו הילדים יוכלו להוציא קצת אנרגיה. נוף מרהיב כמעט באותה מידה מצפה לכם במרפסת התצפית שבקצה Via Pissarottino (כ=900 מ' מהתחנה). הרומנטיקנים עשויים ליהנות מבית הקפה Il Balcone sul Lago, השוכן בסמוך, אבל אל תתפתו לשילוט המבטיח לכיוון נביעת פיסָרוֹטינוֹ (Fonte Pissarottino): מדובר בסך הכל בקילוח מים דקיק מצינור קטן התקוע בקיר האבן. שימו לב שהכביש המוביל לנקודות אלה עלול להיות צר לפרקים. שאר נקודות העניין בעיירה הן כנסיות שלא יעניינו במיוחד את התייר הישראלי. מהתחנה העילית מוצע לפעמים גם שירות היסעים לכמה מנקודות העניין, אולם עלותו מופרזת להחריד (10€ לאדם).

הספסל הענקי הצופה על אגם קוׁמוֹ הוא אחד מרבים שהוקמו באיטליה במסגרת "מיזם הספסלים הגדולים" (big bench community project), רעיון של מעצב מכוניות יוקרה בשם כריס בּאנגְל שפרש בשנת 2009 לכפר קטן באיטליה. הספסלים, הממוקמים ברחבי איטליה כולה נועדו (בעיקר) להחזיר למבוגרים את חוויית הגילוי של הילדות באמצעות טיפוס על ספסל, הבנוי בפרופורציה שבה חווה אותו ילד קטן. התוצאה היא חווייה משעשעת, החביבה על ילדים ומבוגרים כאחד - וספסל מס' 137, אחד המרשימים שבמיזם, ניצב בנקודת תצפית מרהיבה במיוחד על אגם קוׁמוֹ והסביבה.

וארֶנָה שבגדה המזרחית נמנית עם העיירות הידועות ביותר לגדת אגם קוֹמוֹ, אבל ספק רב אם תהילתה מגיעה לה בצדק. שני מוקדי העניין העיקריים כאן הם הווילות מוֹנָסְטֶרוֹ וסיפּרֶזי, השוכנות ממש זו לצד זו. למרות השם, בשני המקרים לא תוכלו לבקר בתוך הווילה עצמה אלא רק בגנים המקיפים אותה: וילה מוֹנָסְטֶרוֹ עוברת שיפוץ מקיף וסגורה לקהל הרחב ואילו וילה סיפּרֶזי הוסבה למלון והכניסה אליה מותרת לאורחים בלבד. הגנים המקיפים את הווילות אמנם מטופחים ופתוחים למבקרים, אך קשה לומר שהם מצדיקים את דמי הכניסה, בייחוד עבור משפחות עם ילדים. פרט לביקור בגני הווילות תוכלו גם לרדת במדרגות לטיילת לגדת האגם, שלאורכה כמה חנויות ובתי־קפה, אך מעבר לכך אין שום דבר מיוחד או ראוי לציון.

מֶנאג׳וֹ, בחופו המערבי של אגם קוׁמוֹ, היא עיירת נופש נאה ופעילה. אף שאין בה אתרי תיירות של ממש, היא עשויה להיות מקום טוב להתמקם בו במהלך השהות באגם - בעיקר הודות למיקומה הנוח, למסוף המעבורות, המספק קישור נוח לכל חלקי האגם, ולאווירה הנעימה והתוססת ברחובותיה.