שיט על גבי רפסודת במבוק הוא דרך נהדרת לצפות בחיי המקומיים על גדות הנהר. מומלץ לשכור משיט מקומי שינווט את הרפסודה באמצעות נעיצת מקל במבוק ארוך בקרקעית הנהר, וייתן גם לכם להתנסות בקטעים הפשוטים יותר. הימנעו מהבאת חפצי ערך הרגישים למים, פרט לכאלה שתוכלו לאחסן בבטחה בתיק, הרחק מקרקעית הרפסודה. ניתן להזמין את השיט בכל מלון או סוכנות נסיעות בפאי.

העיירה פאי נמצאת באחד האזורים הקסומים, השלווים והיפים במדינה, והסיבה היחידה למיעוט המבקרים (היחסי) היא הקושי להגיע אליה. הדרך המפותלת המובילה אליה מכיוון צ'יאנג מאי ולאחריה עד למה הונג סון היא אחת הדרכים היפות שתיסעו בהן, ומובטח לכם נוף הררי, יערות גשם אינסופיים, גוני ירוק עזים, נהרות ומפלים, בני שבטים ותושבים מסבירי פנים. עם זאת, היא כוללת מספר בלתי נתפס של 1864 סיבובים חדים, כך שמומלץ לעשות אותה על בטן ריקה ולהצטייד בכדורים נגד בחילות. העיירה, שכונתה בעבר "היפהפייה הנרדמת", מתעוררת בשנים האחרונות אט=אט, לאחר שמטיילים רבים החלו לכלול אותה במסלולם בעקבות התרמילאים, ובצדק. באווירה שלווה ועל רקע נוף שנדמה כאילו יצא מגלויה תמצאו כאן מגוון אדיר של פעילויות, כמו טרקים רגליים, רפטינג במים גועשים, טיולי פילים, ביקור בשבטי ההרים, מרחצאות חמים, מפלים ועוד. כמו כן, פאי היא מקום נפלא לשיעורי בישול, יוגה או עיסוי. הרחוב המרכזי לתיירים הוא צָ'איסוֹנְגְקְרָאן (Chaisongkran), הנמתח מגשר הולכי הרגל שמעל הנהר, דרך תחנת האוטובוסים ובית החולים ועד קצה העיירה במערב. הקטע התוסס של הרחוב הוא זה שבין הנהר ותחנת האוטובוסים, המכונה גם ווֹקִינְג סְטרִיט (Walking Street). תמצאו כאן שפע של גסט האוסים, בתי קפה, מסעדות, ברים, סוכנויות טיולים וחנויות להשכרת אופנועים, וכן שרשרת של דוכני מזכרות ודוכני אוכל בצידי הרחוב, שזיכו אותו בכינוי המוגזם מעט "רחוב קָאוֹסָן של פאי". בחנויות שבעיירה ניתן לרכוש תכשיטים ועבודות יד של בני השבטים וגם את עוגת הגבינה המסורתית של בני שבט ליסו. החל משנת 2019 יש בפאי גם בית חב"ד. העונה הטובה (והיקרה) ביותר לביקור היא בחורף, בחודשים דצמבר עד מרץ. הטמפרטורה הממוצעת נעה בין 25 מעלות בממוצע ביום לבין 15 מעלות בממוצע בלילה, כך שמומלץ להביא גם ביגוד ארוך. בעונה זו מומלץ מאוד להזמין חדרים מראש, כדי שלא תמצאו את עצמכם ישנים בשק שינה...

מומלץ לא להחמיץ את הביקור במערכת מערות הנטיפים הזו, שאורכה 1666 מטרים ובחלקים ממנה זורם נהר לָאנְג (Lang). הביקור מתבצע בשיט על רפסודת במבוק עם עששיות נפט לתאורה, בליווי מדריך מקומי (שאפשר לשכור בכניסה). מלבד תצורות סלע מעניינות, במהלך השיט תוכלו לצפות במאות העטלפים וציפורי הסיס המתגוררים במערה (הזמן הטוב ביותר לחזות בעטלפים הוא בשעות 17:00-18:00), להאכיל את הדגים (רכשו שקית מזון בכניסה) וכן לשמוע על ההיסטוריה המעניינת שלה, המגיעה עד תקופת האבן. את הדרך חזרה אפשר לעשות בשיט או בהליכה של 20 דקות, אם כי אפשרות זו אינה מומלצת בעונה הרטובה, אז השביל בוצי ומחליק. הביקור במערה אורך 45-120 דקות, תלוי באורך המסלול שתבחרו. |תמונה_בטקסט4806| באזור יש לא מעט מערות דומות: הארוכה שבהן היא מערת מֶה לאנַה, שאורכה כ-12 ק"מ והיא המערה השנייה באורכה בתאילנד, אך יש עוד תשע מערות שאורכן עולה על קילומטר. לא רחוק מהמערה יש גסט האוס מפורסם בשם Cave Lodge, שם מארגנים סיורי מערות וטרקים מצוינים בסביבה.

210 הקמ"ר של הפארק הלאומי גדושים במפלים, מערות, מעיינות חמים ואתרים היסטוריים – אבל רוב התיירים נוהרים לכאן כדי לראות את קניון אוֹפּ לוּאָנְג, שזכה גם לשם המחייב "הגרנד קניון של תאילנד" (אם כי בכינוי נעשה שימוש גם במקומות אחרים). נהר מֶה צֶ'ם (Mae Chem) מזגזג בתוך הערוץ העמוק עד מעבר צר מאוד שרוחבו שני מ' בלבד, שם הוא חוצה אותו בגעש ויוצר הד חזק החוזר מהדפנות הגבוהות והתלולות. מסלול מוסדר מוביל ממגרש החניה לתצפית מרהיבה מגדת הקניון וכן מגשר עץ מפחיד במיוחד החוצה אותו. אורכו של הקניון 300 מ׳ וגובהו של גשר התצפית הוא 32 מ' מעל המים. בשמורה מתגוררים 34 זנים של יונקים וכ=200 זני ציפורים. תוכלו למצוא מידע רב על השמורה ועל מסלולי ההליכה בה במרכז המבקרים שליד מגרש החניה. ​

המפל השוצף נובע בהרי מיאנמר, מחוץ לגבולות תאילנד, והוא בשיאו בסוף עונת הגשמים, בחודשים אוגוסט וספטמבר. בתקופה זו רוחב המפל מגיע ל-30 מטר, והוא מזכיר מחצלת הגולשת במורד הצוק, ומכאן שמו (Pha=צוק, Sua=מחצלת). אל המפל מוביל שביל הליכה קצר ונוח למדי. בעונה הגשומה מדובר באחד המפלים המרשימים ביותר בתאילנד.

בנות שבט ארוכות הצוואר הן המפורסמות מבין בני השבטים של תאילנד, בשל הטבעות שהן עונדות לצווארן. מקור השבט באזור מֶה הוֹנְג סוֹן ומומלץ לבקר אותן בכפר בָּאן הוּאָי סוּאָה טָאוֹ (Ban Huai Sua Tao). בטיול בכפר תוכלו לראות את בנות השבט עוסקות בעבודות שונות ובאריגת בדים, לצד המון דוכנים למכירת מזכרות. יש כמה השערות באשר לסיבה שנשות השבט עונדות את הטבעות, אך נראה שמדובר באגדות עם: לפי אחת מהן, הן נועדו לכער את הנשים כדי להרחיק גברים, ולפי אחרת תפקידן להגן על צוואר הנשים מפני נשיכות של נמרים. יש תיירים המוצאים עניין רב בביקור אצל השבטים, ויש הרואים בהם "גן חיות אנושי", תחליטו אתם...

המפל, הפעיל בכל ימות השנה, צונח מגובה 60 מטרים ומוקף בצמחייה עבותה וירוקה. כדי להגיע אליו יש ללכת כ-350 מ' בשביל נאה ומוצל, מישורי ברובו, העובר לאורך הנחל. הטבילה במימיה הצלולים של הבריכה שלרגלי המפל מומלצת במיוחד כתחנת רענון בדרך הארוכה מצ'יאנג מאי לפאי.

הפארק העצום הזה, המשתרע על פני 1252 קמ"ר, ידוע במראות הנפלאים הנשקפים ממנו והוא שופע נהרות, מפלים, מעיינות חמים ומסלולי הליכה. נקודת התצפית דוֹי קיוּ לוֹם (Doi Kiew Lom) הצופה אל הר צ'יאנג דָאוֹ. יפה במיוחד בשעת הזריחה, כשהשמש מבצבצת מבעד למסך העננים. התצפית סמוכה למרכז המבקרים ולמסעדה ויוצאים ממנה שני מסלולי הליכה בטבע, בני ק"מ וחצי כל אחד. בהמשך הדרך, כ-20 ק"מ משם, מתנשאת נקודת התצפית דוֹי צָ'אנג (Doi Chang) (1962 מ') הנגישה ברכב שטח בלבד ומספקת תצפית יפה על ההרים מסביבה ועל שדות הסחלבים. גם היא יפה במיוחד בשעות הבוקר המוקדמות. כרטיס הכניסה לשמורה מקנה כניסה (באותו יום) גם לגייזר פּוֹנג דוּאֶט ולמרחצאות החמים של פאי הנמצאים בשטחה. ​

הכפר באן רק תאי, או בעברית "הכפר של אוהבי תאילנד", מיוחד הן בשל יופיו, והן בשל העובדה שתושביו הם יוצאי ה|הלינק: http://www.haolam.co.il/694|קומינטנג|סלינק| מסין. הביקור בכפר מספק הצצה לתרבות הסינית והזדמנות ללמוד על מלאכת גידול התה וייצורו; זה גם מקום נהדר לרכוש תה, בייחוד אוּלוּנְג (Oolong), וכן אביזרים לתה. מומלץ לטייל מסביב לאגם היפהפה ובין החנויות, וגם לטעום אוכל מיונאן. הדרך מכביש 1095 אל הכפר שעל גבול מיאנמר מופלאה ביופייה וחולפת על פני כפרים קטנים בין שדות מעובדים ושדות מרהיבים לגידול אורז.