המסלול מתחיל בכנסיית אנה הקדושה (Kościół św. Anny) הסמוכה לכיכר הטירה. מהכנסייה צאו דרומה (ימינה כשפניכם לכנסייה) בשדרה הרחבה Krakowskie Przedmieście עד שתראו לשמאלכם מדשאה ובה אנדרטה (Pomnik Adama Mickiewicza) למשורר הפולני הרומנטי אדם מיצקֶביץ'. האנדרטה הוצבה כאן בשנת 1898, לציון מאה שנים להולדת המשורר; באותה תקופה עברה פולין תהליכים נרחבים של רוסיפיקציה (הטמעת התרבות הרוסית), והפולנים ראו בהצבת הפסל הישג לאומי חשוב. |תמונה_בטקסט826| לאחר עוד כמה צעדים תראו משמאלכם את חזיתה המעניינת של הכנסייה הכרמליטית (Kościół seminaryjny). ערכו בה ביקור קצר והמשיכו לבניין הבא, ארמון הנשיאות (Pałac Prezydencki) של פולין, שבחזיתו ניצב פסל יוזף פּוֹניאטוֹבְסקי (Paminklas Jozefui Poniatovskui). בצמוד לארמון ומיד אחריו ניצב מלון בריסטול (Hotel Bristol) היוקרתי, שנבנה כבית אחוזה עירוני והחל מ-1901 התארחו בו אנשי שם רבים, בהם פבלו פיקאסו, סופיה לורן, וודי אלן ומרטין סקורסזה. בפארק המוצל שאחרי המלון תוכלו לטייל ולראות פסל של הסופר בּוֹלֶסלָב פּרוּס (Pomnik Bolesława Prusa), מחשובי הסופרים הריאליסטיים של פולין במאה ה-19 (בעברית ראה אור ספרו |הנטה|הבובה|סנטה|); הכתובת מתחת לפסל מתארת אותו כ'סופר דגול ומחנך האומה'. |תמונה_בטקסט1112| מול הפארק, פנו ימינה ברחוב Gen. Michała Tokarzewskiego-Karaszewicza ולכו כ-100 מ׳ עד שתראו משמאלכם פסל (Pomnik Józefa Piłsudskiego) של המרשל יוזף פּילסוּדסקי, אבי האומה הפולנית המודרנית. הפסל, שהוצב ב-1995, עשוי ברונזה ושחם, מתנוסס לגובה שלושה מ' ומשקיף לעבר כיכר אספלט הקרויה על שמו. |תמונה_בטקסט851| +---מעבר לכיכר מסמנות שלוש קשתות עתיקות את הכניסה לגן הסאקסוני (Ogród Saski), שבו תוכלו לערוך טיול קצר. |תמונה_בטקסט862| ---+ שובו אל הדרך המלכותית ופנו ימינה. משמאלכם תראו שני מבנים השייכים לאוניברסיטת ורשה, שנוסדה ב-1816, נסגרה בידי הרוסים זמן קצר אחרי מרד נובמבר ועם השנים הייתה למוסד האקדמי החשוב ביותר בפולין. ראשון ניצב ארמון טישקיֶיביץ' ׁׂ(Pałac Tyszkiewiczów) הניאו-קלאסי, המשמש היום מוזיאון, ואחריו ארמון אוּרוּסקי (Pałac Uruskich), שם שוכנת הפקולטה לגיאוגרפיה. שני המבנים עלו באש במהלך מרד ורשה, אבל שוחזרו לאחר המלחמה. מיד אחרי ארמון אוּרוּסקי תוכלו לעבור בשערבארוקי נאה אל שדרת עצי תרזה המובילה לעומק הקמפוס. |תמונה_בטקסט1113| שובו לרחוב, פנו שמאלה והמשיכו עד שתראו מימינכם את צמד הצריחים בחזיתה של כנסיית הצלב הקדוש (Bazylika Świętego Krzyża)|, שם טמון לבו של המלחין הלאומי פרדריק שופן. מעט אחרי הכנסייה, ברחבה פתוחה מעברו השני של הכביש, ניצב פסלו של פסל (Pomnik Mikołaja Kopernika) של האסטרונום הפולני ניקולאוס קופרניקוס, מי שהראה כי כדור הארץ סובב סביב השמש. בפסל, שהוצב ב-1830 בכניסה לפקולטה למדעי הטבע, נראה המדען כשהוא אוחז בידו מצפן ודגם של כיפת השמיים; מצדו האחד חקוק בלטינית: "האומה אסירת התודה מוקירה את ניקולאוס קופרניקוס", ומעברו האחר נכתב בפולנית: "לניקולאוס קופרניקוס, מבני מולדתך". |תמונה_בטקסט844| בערך בנקודה זו נעשה הרחוב צר יותר, שמו משתנה לנובי שוִויאט, ולאורכו נפרשים חנויות, מסעדות ובתי קפה. זה הזמן ליהנות מן המטעמים המקומיים בסניף של רשת המסעדות הפופולרית Zapiecek (מס' 64 ברחוב) או בבית הקפה המצוין A Blikle (מס' 35). |תמונה_בטקסט1120| +---אם אתם עם ילדים (או שמעולם לא נפרדתם מהילד הפנימי שבכם), פנו כאן ימינה אל המדרחוב המקסים Chmielna, ובסופו פנו שמאלה אל Krucza. בצומת הבא, בתוך מרכז הקניות Cedet, שוכן סניף גדול של רשת חנויות הצעצועים SMYK; אחרי סיבוב בחנות, פנו שמאלה ל-al. Jerozolimskie ושובו למסלול הראשי.---+ המשיכו ברחוב נובי שוִויאט עד כיכר שארל דה גול (Rondo Charles’a de Gaulle’a); מעברה הרחוק של הכיכר הוצבה ב-2005 אנדרטה לגנרל הצרפתי (Pomnik Charles de Gaulle), כמחוות הוקרה לסיוע שהעניקה צרפת לפולנים בהדיפת הצבא האדום, באוגוסט 1920. המשיכו דרומה עד שתראו את המבנה העגול כנסיית אלכסנדר הקדוש (Kościół św. Aleksandra), שמאחוריה משתרעת כיכר שלושת הצלבים (plac Trzech Krzyży), נקודת הסיום של המסלול. *סמסלול* |תמונה_בטקסט825| הדרך המלכותית המקורית נמשכה מכאן לכיוון דרום, דרך שדרת אוּיאזדוֹב (Aleje Ujazdowskie), פארק וואזֶ'נקי וארמון בֶּלוֶודֶר, עד ארמון וילאנוֹב. עם זאת, מפאת המרחק, מומלץ לא ללכת ברגל עד הארמון, אלא לסיים את המסלול בכיכר שלושת הצלבים.

בניין האבן האדיר, המתנשא לגובה של 230 מ' ו-68 ס"מ, הוא המבנה הגבוה ביותר בוורשה. את הקמת המבנה יזם יוזף סטאלין, שראה בו מתנה מברית המועצות לעם הפולני. המבנה בן 42 הקומות, בסגנון הקלסיציזם הסטליניסטי, הושלם ב-1955 והיה אז הבניין השני בגובהו באירופה. לצורך הבנייה נשלחו לוורשה כ-3,500 פועלים רוסים, שעשו שימוש בלא פחות מארבעה מיליון לבנים. המבנה כונה תחילה על שם סטאלין, ובחזית הוצב פסלו של "שמש העמים", אך במסגרת תהליך הדה-סטליניזציה בשנות ה=50 הוחלף השם וכל האזכורים לסטאלין הוסרו. בערב ראש השנה האזרחית 2001 נוספו בראש הבניין ארבעה שעונים גדולים, בקוטר שישה מ' כל אחד. כיום משמש המגדל מרכז עסקי ותרבותי, בו שוכנים בתי קולנוע, מוזיאונים, חנויות, בתי קפה וכן אולם הכנסים הגדול בפולין. גולת הכותרת של הביקור בבניין היא רחבת התצפית בקומה ה-30, בגובה 114 מ'. מעלית ממוזגת תיקח אתכם תוך 19 שניות לרחבה המשקיפה לנוף פנורמי של העיר העתיקה, הדרך המלכותית, הנהר ויסלה ופארק וואזֶ'נקי. תושבי ורשה חלוקים בדעותיהם לגבי הבניין: יש הרואים בו עדות לתקופה הקומוניסטית וקוראים להריסתו, ואילו אחרים טוענים כי הפך כבר לחלק בלתי נפרד מקו הרקיע של הבירה.

הכנסייה בסגנון הגותי נבנתה במאה ה-15 ביוזמת הדוכסית אנה פיודורובנה, עבור מסדר האחים הפרנציסקנים. החזית הניאו-קלאסית נוספה בשנת 1787, חלל הפנים הוא שילוב של סגנונות הרוקוקו והבארוק וממגדל התצפית נשקף נוף פנורמי של גגות העיר העתיקה. הכנסייה היפה שרדה באורח נס את מלחמת העולם השנייה, ומשמשת כיום ללימודי תיאולוגיה. וזו גם נקודת המוצא של הדרך המלכותית ושל מסלול ההליכה בעיר העתיקה והחדשה.

הגן שעל גג ספריית האוניברסיטה, שנפתח לקהל ב-12 ביוני 2002, הוא דוגמה מרשימה וייחודית לאדריכלות אורבנית ירוקה, המהווה פינה שלווה בלב העיר ההומה. הגן מתפרש על שטח של 10,000 מ"ר, ומחולק לשני אזורים, עליון ותחתון. במהלך הטיול השליו בשבילים המפותלים תוכלו לצפות על העיר ורשה ולתוך הספרייה עצמה, לחזות בפסלי שחם נאים ולראות בריכות דגים וברווזונים השוחים באגם מלאכותי קטן במפלס התחתון. שימו לב ללוחות הסולריים, שהצמחים המטפסים מעניקים להם מראה אגדי.

סניף פופולרי של רשת המסעדות הפולנית האיכותית. העיצוב חם ומזמין, חלל המסעדה מוקף מדפי עץ עמוסים ספרים, והאוכל הפולני המשובח מוגש בכלים מסורתיים. זה המקום להזמין |הנטה|פּירוֹגי (pierogi)|סנטה| מלוחים (במילוי תרד וגבינה או פטריות בר), או מתוקים (עם אוכמניות או תותים), ומומלץ גם להזמין מרק בורשט קר או מרק שיפון |הנטה|(ז'וּרֶק, żurekׂ)|סנטה| משביע.

בארמון הבארוקי מהמאה ה-17 התגוררו שלוש משפחות אצולה חשובות - משפחת קונייצפולסקי, משפחת לובומירסקי ומשפחת רדזיוויל. האחרונים קנו את הארמון בשנת 1674 והפכו אותו למוקד לעלייה לרגל לחובבי התרבות והנשפים בעיר. בראשית המאה ה-19 עבר הארמון שיפוץ עללי ובכניסה אליו הוצבו שני אריות אבן מרשימים שפיסל האמן קמילו לאודיני. עם כינון הרפובליקה הפולנית השנייה היה הארמון למוסד ממשלתי, אבל במהלך הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה שימש מלון פאר, תחת השם|הנטה| דויטשס האוס|סנטה| (הבית הגרמני). מאז יולי 1994 משמש הארמון מעון רשמי לנשיאי הרפובליקה הפולנית, וניתן לבקר בו רק במסגרת סיור מודרך, מתואם מראש, בזמנים שבהם לא מתקיימים בו אירועים רשמיים. עם חדרי הארמון נמנים אולם הנשפים הגדול, שם נחתם ב-1955 הסכם ורשה, ותוכלו להתרשם מהנברשת הענקית התלויה בו; האולם הלבן, המעוטר בפורצלן יוקרתי ומיועד לאורחים חשובים במיוחד; ואולם הרוקוקו, שם בדרך כלל מארחת אשת הנשיא את נשות האורחים החשובים. בחזית הארמון ניצב פסל של הגנרל והנסיך הפולני יוזף פּוֹניאטוֹבְסקי, שנוצר במהלך מרד נובמבר ב-1831, אבל הצבתו בעיר נאסרה במשך יותר ממאה שנה. הפסל נדד בין ארמונות ולבסוף הוצב בגן הסאקסוני בוורשה, אבל ב-1944 נהרס בהפצצות. העתק של הפסל, שהוענק לפולנים במתנה מממשלת דנמרק ב-1952, הוצב תחילה בפארק ווז'נקי, אך ב=1965 הועבר למקום שתוכנן לו מלכתחילה, בחזית ארמון הנשיאות.

המלחין הפולני הלאומי פרדריק שופן זוכה לכבוד רב במוזיאון שבארמון אוסטרוגסקי (Pałac Ostrogskich), בית אחוזה משוחזר מהמאה ה-17. המוזיאון נמנה עם האינטראקטיביים והמתוחכמים ביותר מסוגו בעולם, כולל סרטים, מולטימדיה, משחקים ואפשרות לבחור מסלול אישי שייקח אתכם לחלקים שמעניינים אתכם בחייו של המלחין. עם המוצגים במוזיאון, שמתפרש על פני ארבע קומות, נמנים כתבי יד מקוריים מיצירותיו של שופן, המכתב האחרון שכתב למשפחתו ופסנתר הכנף ששימש אותו בשנותיו האחרונות. בעונת התיירות חשוב לקנות כרטיסים מראש באתר האינטרנט, כדי להימנע מעמידה בתור.

בשנים 1724-1731 יזם המלך אוגוסט השני שדרת צלבים לזכר ה'ויה דולורוזה', דרכו האחרונה של ישו. בנקודת המוצא של הדרך הוצבו שני עמודים בסגנון הבארוק ועליהם צלבי זהב. בשנת 1752 הוצב בין העמודים פסל של הקודש יאן מנֶפּוֹמוּק, האוחז בידו צלב מוזהב נוסף, וכתוצאה מכך החלו תושבי האזור לכנות את האתר בשם 'כיכר שלושת הצלבים'. הכיכר הונצחה בספרו של יוסף ז'מיאן |הנטה|מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים|סנטה|, המספר את סיפורה האמיתי של קבוצת ילדים יהודיים שנאבקו לשרוד בוורשה תחת הכיבוש הנאצי. בשנים 1818-1825 נבנתה בכיכר כנסיית אלכסנדר הקדוש, שמומנה מתרומות תושבי העיר כהוקרה לצאר אלכסנדר הראשון, שהעניק לפולין הקונגרסאית את החוקה. הכנסייה הניאו=קלאסית, בהשראת הפנתאון הרומאי. תוכננה מחדש בשנים 1886-1895 בסגנון הניאו=רנסאנס, אולם לאחר מלחמת העולם השנייה שוחזרה כפי שהייתה בראשית המאה ה-19. הכנסייה הוסיפה לכיכר שני צלבים, וצלב נוסף ניצב בכניסה לבניין אגודת החרשים - אבל למרות ריבוי הצלבים, הוחלט לשמור על השם המקורי.

אוסף גדול ומגוון של יצירות אמנות יחכה לכם במוזיאון הזה, שפעם קראו לו "המוזיאון לאמנויות יפות". במהלך מרד ורשה ניזוק בניין המוזיאון בקרבות בין לוחמי המחתרת הפולנים לבין הגרמנים; אך אוסף האמנות שוקם כמעט במלואו. התערוכות מתפרשות על שלוש קומות: הראשונה מוקדשת לאמנות מהעת העתיקה, וכוללת בין השאר ציורי קיר מסודאן ואמנות פולנית מרשימה בסגנון הגותי, בשנייה מוצגת בעיקר אמנות פולנית והשלישית היא גלריה לאמנות אירופית. אל תחמיצו את ציור הקיר של אנה הקדושה מהמאה העשירית, שהתגלה בסודאן; את המזבח הגותי |הנטה|הבשורה עם חד=קרן|סנטה| מוורוצלב (1480) ומזבח עץ נוסף מגדנסק, שמקורו באותה תקופה; בקומה השלישית תוכלו לראות את הציור הנודע |הנטה|המדונה והילד|סנטה| של בוטיצ'לי; את |הנטה|תחיית לזרוס|סנטה| של קרל פבריציוס, תלמיד של רמברנדט; ואת |הנטה|המלט הפולני|סנטה| - דיוקן אלגורי של האציל והפוליטיקאי אלכסנדר וילוֹפּוֹלסקי מאת הצייר הפולני הנערץ יאצק מָלצֶ'בסקי. בתום הביקור, אל תשכחו לגשת לחנות הספרים של המוזיאון, שם תוכלו למצוא מזכרות מעניינות במחירים השווים לכל כיס.

הגן הסאקסוני הוא גן פרחים בסגנון צרפתי שהוקם בשנים 1713-1733, ביוזמת המלך אוגוסט השני. הגן נפתח לציבור הרחב ב-1727 (לפני פתיחתם של הגנים בארמון ורסאי!) והיה לפארק הציבורי הראשון בפולין. ברחבי הפארק פזורים 21 פסלים בסגנון הבארוק והוא נמנה עם אתרי הפנאי האהובים על תושבי העיר. בכניסה לגן נותרו שלוש קשתות מהאכסדרה של הארמון הסאקסוני, שניצב כאן ונהרס במלחמת העולם השנייה. באכסדרה נטמנה כבר בשנת 1925 נטמנה גופתו של חייל אלמוני שנפל בקרב על לבוב, האתר הוגדר כקבר החייל האלמוני (Grób Nieznanego Żołnierza) ועל גבי לוחות אבן נחקקו שמות הקרבות שבהם השתתף הצבא הפולני במלחמת העולם הראשונה. לאחר מלחמת העולם השנייה שוחזרה האנדרטה ונוספו אליה גם קרבות ממלחמה זו. משמר כבוד צועד הלוך ושוב בין הקבר לארמון הנשיאות, והשומרים מתחלפים מדי שעה; טקס החלפת משמרות מתקיים מדי יום א' בשעה 12:00.