דלג לתוכן
תפריט
plane
אתרים
aix-en-provencevar(--color-light)אקס-אן-פרובאנס

אקס-אן-פרובאנס

Aix-en-Provence

אקס-אנ-פרובאנס

אקס-אן-פרובאנס
אקס-אן-פרובאנס
צילום: Rolf Kranz / CC BY-SA 4.0
  • כתובתAix-en-Provence, France
  • נגישותלא ידוע
  • שם נוסףאקס-אנ-פרובאנס
כמה דברים שאני אוהב באקס

Aix-en-PROVENCE נקראה בלטינית Aquae Sextius, אקווה מלשון מים. בעיר מספר רב של מעיינות הבוקעים ממזרקות. כשנכנסים לאקס ונוסעים בעקבות השילוט למרכז, מגיעים לכיכר גדולה, כיכר הגנרל דה גול ‏ , ובה מזרקה גדולה. מסביב מסומנים חניונים ציבוריים. רצוי לחנות באחד מהם ולטייל ברגל. מהכיכר יוצא קור מיראבו ‏ , הטיילת הרחבה של העיר בת 140,000 התושבים ולבה הפועם.

"קורסו" מיראבו גדוש אווירה ושוקק-חיים, עם הרבה עצים, טראסות של בתי-קפה ומסעדות, וחנויות. הוא מפריד בין רובע ארשוושה העתיק לרובע מאזארן שבנייתו החלה במאה ה-17.

חזיר הבר, אייקון של אקס

ברובע ארשוושה (Archevêché), כלומר, רובע בית-הארכיהגמונים, בתים יפים מהמאה ה-18, עם פסלים, דלתות עץ מגולפות, כניסות מרשימות. בימי-הביניים כלל הרובע כמה רחובות שהוקצו ליהודים. המדרחוב של הרובע נקרא גאסטון דה ספורטא ‏ . ספורטא הוא נצר למשפחת רופאים שעזבה את צפון ספרד למונפלייה בשלהי המאה ה-15. במונפלייה לימדו באוניברסיטה. כשצירף את העיר לממלכה, גירש מלך צרפת את יהודיה. מקצתם באו לאקס. לימים שירתו בני ספורטא את בית המלוכה, ואחד מהם זכה בתואר מארקי מלואי ה-15.

בכיכר רישלם ‏  (Richelme), עם פסל חזיר הבר וממגורת התבואה העתיקה שהפכה לבית-דואר, שוק יומי לא גדול אך יפה. באוקטובר נמכרו בדוכנים כתריסר סוגים של פטריות-בר שונות, בהן האורונז' הנהדרות. הסוחרים הציעו לטעימה ממרחים ומעדנים אחרים. כעבור שנה, חיפשתי ולא מצאתי את הבאסטה הענקית הקבועה של הממרחים הפרובאנסאליים.

בעברה השני כיכר בית-העירייה ‏ , ולידו מגדל עתיק ‏  עם שער מעוטר פסלים ושעונים עתיקים. בהמשך, ב"אוטל" (חווילה) מהמאה ה-17, מוזיאון אקס העתיקה ‏ , האוצר את הפולקלור והמסורת, ומוזיאון של שטיחי קיר ‏  באחת הכיכרות.

בשיפולי הארשוושה, כיכר אלברטאס ‏  (Albertas) מהמאה ה-18. קטנה אמנם, ועשב צומח בין מרצפותיה, אך היא מזכירה קלושות בסגנונה ובהדרה המיושן כיכרות בפאריס, וגם היא מוקפת חווילות נאות, אבל בלות מזוקן. אגן המים העלה זקן-טחב מכובד.

לעומת ההמולה של ארשוושה, מאזארן (Mazarin) שליו ורגוע. ברובע חווילות מפוארות שחזיתותיהן מעוטרות פסלים, מוזיאון גראנה ‏ , והמזרקה ‏  המרשימה קאטר דופן מהמאה ה-17. היא שופצה ב-2016, ומיד אחר כך נפגעה ממעשה ונדליזם. באמצע 2023, היא שלמה. כן, אקס השלווה הפכה גם היא לעיר מסוכנת...

עירו של פול סזאן

סזאן, שהעיר וסביבותיה היו מקור ההשראה העיקרי שלו, צייר את נופי פרובאנס בסגנון שכה השפיע על הציור וסלל את הדרך לאימפרסיוניזם, לקוביזם ולפוביזם. הוא צייר הרבה בהר סנט-ויקטואר, רכס שאורכו 12 ק"מ הנמצא ממזרח לעיר.

ב-1902 הכשיר מבנה, ששימש אותו כאטליה עד מותו ב-1906. שם הכין עם שחר את בדיו לפני שיצא על אופניים לצייר את הנופים. זהו "מוזיאון סזאן ‏ ", באווני פול סזאן שמצפון לקתדרלה ‏ . הוא נותר פחות או יותר כפי שהיה במותו, ומשמר את האווירה ומזכרות מחייו. מטעמי ביטחון ותנאי שימור לא מוצגות בו יצירות מקוריות.

על הגדה של נחל הארק, ליד גשר Trois Sautets ‏  שמדרום לעיר, צייר את "המתרחצות הגדולות" (1905), ששימש השראה ל"העלמות מאוויניון" של פיקאסו, שבתורו שימש השראה לשלל ציירים אחרים.

"מסלול סזאן ‏ " בעיר מסומן במרצפות במסמרים שהאות C מוטבעת בהם. מסלול סזאן ממזרח לעיר, מדרום להר סנט-ויקטואר ‏ , הוא כביש D17. עשיתי את המסלול, הוא נאה. הר סנט-ויקטואר משתייך לאפלאסיון קוט-דה-פרובאנס. חלק מהיישובים שמסביב ההר ובעמקיו כפרי יין, והכרמים מוריקים על רקע הצוקים הלבנים.

במוזיאון גראנה ‏  אוסף של ציור צרפתי. לעומת ארל, המזוהה עם ואן גוך, שעדיין אין בה ולוא ציור אחד של האמן ההולנדי, בגראנה שמונה ציורים של סזאן. ב-2013 נוספה לו, לא הרחק ממנו, הקאפלה של הפניטאן בלאן ‏ , ובה אוסף פרטי מושאל שגם בו עבודות של סזאן, וכן ואן גוך, פיקאסו ועוד.

כעשר דקות הליכה דרומית-מזרחית מגראנה, לא הרחק מקברו של סזאן ‏ , במיקום מרכזי, מסעדתו החדשה (2022) של ידידי פייר גאנייר, 3 כוכבים בפאריס. המסעדה, Ama Terra  , נשמת האדמה, שוכנת בחווילה הדורה, ,Saint-Ange בלב אחוזה פרטית רחבת ידיים. יש בה בית מלון 5 כוכבים, ספא ובריכה. בעונה, אפשר לסעוד בטראסה שבגינה.

השף, Jean-Denis Le Bras, עובד עם גאנייר ברחבי העולם כבר 15 שנה. באקס, הוא מבשל, בהנחייתו של גאנייר, מטבח פרובאנסאלי בגוון אישי. התפריט גסטרונומי, ולא אתפלא אם כבר בקרוב תקבל המסעדה כוכב ראשון.

ויקטור ואסארלי (Vasarely - 1908-1977), צרפתי ממוצא הונגרי, היה צייר ותאוריטיקן של האמנות. את ציוריו מאפיין סגנון גיאומטרי ייחודי לו. ב-1976 ייסד ב- Jas-de-Bouffan, מעט מערבה ממרכז העיר, את le Centre Architectonique, שנקרא זה כבר פונדאסיון ואסארלי ‏ . המבנה מפתיע בקוויו האוונגרדיסטים.

אפשר לשער שהערצתו לסזאן היא שגרמה לו להקים את המוזיאון שלו באתר הנושא את זכר הצייר הדגול בן העיר. המוזיאון מציג את יצירותיו, האדריכלות שלו וכן תערוכות רטרוספקטיביות.

הייחוד הגסטרומי הוא הקאליסון (Calisson), עוגית לבנה, רכה למחצה, של עיסת שקדים מתוקה, מבושמת בקליפות תפוז ופרח התפוז ופירות מסוכרים.

הסנה שוב בוער, הפעם עם ישו

בקתדרלת סן-סובר ‏  (Saint-Sauveur) שברובע הארשוושה, נמצאת יצירת-אמנות ענקית מכל בחינה: טריפטיכון "הסנה הבוער", רטאבל שצייר ניקולא פרומאן (Froment) ב-1475-76. זו אחת היצירות החשובות ביותר של ימי-הביניים, ציור שמן על בד מחובר ללוחות צפצפה וטיליה. גובה היצירה 3.08 מ'. שטחה כשהיא סגורה 6.68 מ"ר, ופתוחה - 13.21 מ"ר.

אחרי שיקום יקר מאוד שנמשך שבע שנים, ב-2010 חובר הרטאבל לקיר של קאפלה צדדית סגורה בסורגים. מבעד לסורג רואים את שני הלוחות החיצוניים, מצוירים אך לא צבעוניים. הצבעוניות בפנים.

טריפטיכון הוא יצירה המורכבת משלושה חלקים מחוברים בצירים. רטאבל (Retable) הוא יצירת אמנות דתית שאפשר להעביר ממקום למקום. את הטריפטיכון הזה קשה להעביר, כי הוא כבד מאוד.

פרומאן היה בן-טיפוחיו של מלך פרובאנס רנה (René), שכונה "הטוב" (1409-1480). המלך השתקע באקס ב-1472. היצירה היא משום צוואה רוחנית של השליט המשכיל, שהיה משורר ותיאולוג – וקלט יהודים שגורשו מממלכת צרפת. הוא הכתיב לצייר את רעיונותיו, ודרש את הפירוט הסימבולי העצום. זו בעצם יצירה בשניים.

לפני מותו דרש המלך שמדי יום תיאמר בקתדרלה תפילה לעילוי נשמתו, מול הרטאבל שעל המזבח. לימים נדד הטריפטיכון בכנסייה, והתבלה. באחד מגלגוליו היה תלוי מעל ספסל-העניים. סזאן נהג לשבת שם, ואמר ש"בא לקבל שיעור באמנות ימי-הביניים"... האם השפיע פרומאן על סזאן?

הסיפור

מבעוד-מועד ביקשנו מאוצר האמנות בקתדרלות של פרובאנס היתר לביקור מיוחד. הוא אושר. את היצירה פתח בפנינו בכסיות ותיאר באוזנינו רמון לסינה (Lécina), מורה בתיכון בדימוס ונשיא "הקתדרלה החיה", צוות מתנדבים שמנגישים את הקתדרלה לציבור. הנה עיקר הסבריו. הציור גדוש יהדות-לשם-נצרות. בראשיתה גרסה הנצרות שהתנ"ך מבשר את בואה. חכמיה פירשו את התנ"ך בצורה שהתאימה לאמונה החדשה. למשל, בציור מחזיקה מרים בספר ישעיהו. מדוע? כי בישעיהו ז פסוקים יד-טז כתוב: לָכֵן יִתֵּן ה' הוּא לָכֶם אוֹת הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ עִמָּנוּ אֵל. חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל לְדַעְתּוֹ מָאוֹס בָּרָע וּבָחוֹר בַּטּוֹב. כִּי בְּטֶרֶם יֵדַע הַנַּעַר מָאֹס בָּרָע וּבָחֹר בַּטּוֹב תֵּעָזֵב הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה קָץ מִפְּנֵי שְׁנֵי מְלָכֶיהָ.

כששתי הכנפות הצדדיות פתוחות לרווחה וחושפות את הלוח המרכזי של הטריפטיכון, מתגלה יצירה נהדרת, מושלמת לכל פרטיה, שקשה להתיק ממנה את המבט. הלוח מתאר את הסנה ושלל דמויות ומצבים לרגליו. חכם-דת נוצרי קבע במאה ה-5, שהסנה מבשר את הבתולים של מרים ואת ישו. כיצד? בוער באש ולא אוכל מסמל את ההתעברות והלידה שהותירו את מרים בתולה. זו העילה לכך שמרים וישו מצוירים על הסנה.

הסנה נטוע בסלע. סלע אלוהים, שמשה הוציא ממנו מים. מהסלע נובע מעיין שמשקה עשב ועדר, וזורם לעבר עיר והשמש העולה. המים הם מי החיים. זה המעיין של הנביא יחזקאל המספק מים עם דגים לתזונה (פרק מז), וגם מעיין השומרונית, שהשקתה את ישו. למעשה, רואים שני עדרים. עדר אחד מוקף ב"מי החיים". אלה הם בעלי-חיים שקטים, שהעשב שלהם ירוק. הן החיות שניצלו. העדר השני בוהה. הוא אינו יודע מה יעלה בגורלו. אין לו עשב אלא קוצים ועשבים מקוללים. ישנה גם כבשה שחורה. ותיש שמסמל את יצחק בעקידה, אבל גם את ישו שהוקרב כדי להושיע את האדם. הקנים מסמלים את משה בתיבה. יש גם תאנה, העץ הראשון הנזכר בספר בראשית כעץ גן העדן. התאנה היא המזון העילאי. בציור, אווזים אוכלים תאנים.

בתחתית הלוח, מלאך מדבר עם משה שרועה את כבשי יתרו. משה משיל נעליו במצוות המלאך.

הסנה נסמך על שנים-עשר גזעי תאנה, אבל הצימוח כולו ירוק, ובראשו כתר הקוצים של ישו. בשולי הלוח, שק ללחם ונאד ליין, המסמלים את היין ולחם הקודש שעל המזבח. ראיה לכך שהרטאבל נועד לעמוד על המזבח.

התאורה תקינה, ולסינה פעל על-מנת שתפעל כל שעות הפתיחה של הקתדרלה, 08.00-17.00, ושכנפות היצירה תהיינה פתוחות דרך קבע. אבל הגוף הממונה על נכסי קתדרלות מטעם המדינה פסק, שכמו לפני השיפוץ תהיה היצירה סגורה כשישה חודשים בשנה, ותהיה פתוחה לפי לוח החגים הקתוליים. מסוף נובמבר ועד יום ראשון השני בינואר, מתחילת אפריל עד כמעט סוף מאי, ומהמחצית השנייה של יוני עד המחצית השנייה של ספטמבר. כדאי לבדוק באתר .

בצרפת, הפרידו בין הדת למדינה. המדינה היא הבעלים של נכסי האמנות שבכנסיות, הפולחן בידי הכנסייה. תמוה בעיני שהמדינה מנהיגה לוח ביקורים כנסייתי... תמוהה בעיני עוד יותר ההחלטה לשלול את היצירה במשך חודשים ארוכים מהתיירים הרבים שבאים לאקס. מבחינתנו, המדינה קלעה לעונות החביבות על התיירים מישראל.

וילה גאליסי

המלון מס' 1 בעיר וסביבותיה הוא וילה גאליסי   (Villa Gallici), 5 כוכבים, רלה-א-שאטו יפהפה בלב פארק מצפון לעיר העתיקה. שילוט בצהוב מורה את הדרך. שהיתי בו פעם אחת לפני כעשור, ונהניתי מאוד.

וילה גאליסי היא פנינה של עיצוב מעודן. מיטות אפיריון, קירות מחופים באריגי פרובאנס, ריהוט יפהפה, חפצי אמנות, גן, צמחייה פורחת. נווה של רוגע ושל פינוק קרוב מאוד למרכזה של עיר גדולה. אולי הרלה-א-שאטו היפה ביותר בפרובאנס. נעים מאוד לסעוד על המרפסת היפה. יש ספא. המסעדה פתוחה כל יום.

באוגוסט 2021 נפתח לאירוח בפובו (15 ,(Fuveau ק"מ דרומית-מזרחית לאקס, אתר היסטורי, le Domaine des Cinq Jardins  , אחוזת חמשת הגנים. המכלול, שפתוח כל השנה. זה בית אצולה מהמאה ה-16, ששוקם ועוצב מחדש בטעם רב. הוא מציע חדרי אירוח, בריכה חיצונית, בריכה פנימית מחוממת, חמאם, ביליארד וגן עם מבוך צמחי.

Le Camp des Milles ‏ 

ב-2012 חנך ראש ממשלת צרפת דאז את לה קאן דה מיל, לשעבר קסרקטין צבאי, 9 ק"מ דרומית לעיר אקס. לה קאן דה מיל נחשב ל"מחנה דראנסי של הדרום". מפרוץ מלחמת-העולם השנייה בספטמבר 1939 ועד כיבוש החלק הצפוני של צרפת בידי הנאצים והקמת משטר וישי, שימש מכלאה לאזרחי האויב, גרמניה, בין אם נאצים או אנטי-נאצים שנמלט מארצם. מיוני 1940 ריכז בו משטר וישי את ה"לא רצויים". אחרי התבוסה, ובעיקר מ-1942, הופעל בידי משטר וישי במסגרת "הפתרון הסופי "לאיסוף אנשים, בעיקר יהודים, ושילוחם ברכבות לאושוויץ.

קאן דה מיל הוא המחנה הגדול היחיד בצרפת שנותר כמות שהיה בזמן השואה. מ-1945 ועד לשנים האחרונות נמנעו מלדבר עליו, באזור. בהדרגה החל השיח הציבורי בעניינו, הוקמה אגודה ששמה לעצמה למטרה לפתוח אותו לציבור כאתר של הנצחה ולימוד השואה - וכך היה. הוא נושא כיום בתואר "מוזיאון למדעי האדם", ומתמקד בהיסטוריה - הצגתה, הבנתה והפקת לקחים להווה ולעתיד. יש בו תצוגה קבועה, המוגדרת "לאומית", שהפיקו סרז' קלרספלד ואגודת "בני ובנות יהודי צרפת שנשלחו למחנות".

התערוכה מוקדשת לזכרם של 11,400 הילדים היהודים שנשלחו מצרפת לאושוויץ. קירותיו של מה-שהיה אולם חדר האוכל צוירו בידי ציירים אסירים. הציורים שוקמו. רבים מהמבקרים הם תלמידים. אין לי ספק שהביקור וההסברים פוקחים את עיני רבים מהם באשר לגזענות הקיימת בארצם.

יינות הסביבה

מזרחה מאקס, שלושה יקבים עושים מעשרות זנים יין פאלט (Palette), אפלאסיון מהקטנים בצרפת. בלבנים, הזן המוביל הוא קלרט. באדומים, לפחות 50% מורבדר, סנסו וגרנאש. שאטו-סימון הוא היקב הנודע ביותר.

האפלאסיון המשתפר קוטו ד'אקס (Côteaux d’Aix) משתרע מסביב לעיר. באדומים שולט הגרנאש, לפני הסנסו והקאריניאן. מ-1995 חייב היין לכלול לפחות 30% קאריניאן וקאברנה-סוביניון. בלבנים, החוק מגביל את האוני בלאן ל-40%, ואת הסוביניון-בלאן והסמיון ל-30%. מומלצים שאטו דה בופרה   (Beaupré) בסן-קאנה  , שאטו קאליסאן  , קומאנדרי דה בארז'מון   (Bargemone), ששאטו קוסן   (Coussin) בכפר Trets   שממזרח לסנט-ויקטואר - והלבנים של יקבי קוט-דה-בו, כמו Hauvette.
אקס-אן-פרובאנס
אקס-אן-פרובאנס
צילום: Rolf Kranz / CC BY-SA 4.0
אקס-אן-פרובאנס
רוצה להיות אזרח העולם?רוצה להיות אזרח העולם?

מצטרפים בחינם ומקבלים:

  • 1.הנחה של 10%
    על מה?
    אזרחי העולם מקבלים הנחה על כל קניה של פריט באתר העולם. אין כפל מבצעים.
  • 2. מינוי דיגיטלי לחודש
    מה זה?
    אזרחי העולם מקבלים מינוי דיגיטלי לחודש ימים על כל קניה של מדריך טיולים מודפס או מפת נייר באתר העולם. המינוי בתוקף החל ממועד הקניה ומאפשר גישה לכל מדריכי הטיולים מסידרת הטיול כבר בפנים.* בעלי מינוי קיים מקבלים חודש נוסף.
    *לא כולל מדריכים הכוללים תכני DK.
    (אל חשש: מינוי זה לא יתחדש באופן אוטומטי)
  • 3. הטבות בלעדיות
    איזה?
    אזרחי העולם מקבלים במייל מפעם לפעם הודעות על מבצעים מיוחדים. המבצעים אינם מוצעים לכל גולשי האתר אלא לאזרחי העולם בלבד. ניתן לממש אותם רק באמצעות לחיצה על קישור המבצע במייל. לכן אנו מבקשים את אישורכם לקבל דיוורים מאתר העולם. אנחנו שונאים ספאם ולא נזבל לכם את תיבת הדואר.

ניתן לבטל הסכמה זו בכל עת. כתובת המייל שלכם לעולם לא תועבר לאחרים ללא הסכמתכם.

  • בורש
  • נשיונל גי׳אוגרפיק
  • ראף גיידז
  • מישלן
  • פרייטג ברנדט
  • דורלינג קינדרסלי
  • לונלי פלנט
  • וורלד מפינג
  • קונט
מהנעשה בעולם
אתם כבר אוהבים את העולם?
צרו קשר
כל הזכויות שמורות © 1991-2025 שטיינהרט שרב מוציאים לאור בע"מ
 
תמונה מוגדלת