דלג לתוכן
תפריט
plane
אתרים
manosquevar(--color-light)מאנוסק

מאנוסק

Manosque

מאנוסק
מאנוסק
צילום: SchiDD / CC BY-SA 3.0
האפוקליפסה המודרנית

מאנוסק (Manosque), בשוליים המזרחיים של הלוברון, היא עיר של 22,000 נפש, בכללה אוכלוסייה מוסלמית ניכרת. ברובע העתיק חווילות עתיקות יפות, כיכרות וכנסיות. העיקרית היא נוטר-דאם דה רומיז'ייה ‏  (Romigier) המעניינת מהמאה ה-12. שוק בשבת, "שוק ירוק" ברביעי. באוגוסט, הפסטיבל הבינלאומי של חבל לוברון. אבל קראתי ששיעורי התקיפות ועבירות הרכוש במאנוסק גבוהים למדי. אם כי ב-2022 נרשמה ירידה קלה לעומת 2021.

הביקור במאנוסק מתמקד ב-Couvent de la Présentation ‏  מהמאה ה-19, השוכן באחד הרחובות הרחבים המקיפים את הרובע העתיק. חונים בחניון תת-קרקעי שנמצא מימין, כמה עשרות מטרים אחרי הקאפלה במורד הבולוואר.

את קירות הקאפלה, בשטח כולל של 670 ממ"ר, צייר ז'אן קארזו (Carzou). על הקירות פרוסים קטעי יצירת-הענק "האפוקליפסה שלי", שצייר, במוטיבים מודרניים, בהשראת תערוכה שערך בפאריס ב-1957.

קארזו נולד ב-1907 בחאלב למשפחה ארמנית, ונקרא בלידתו קארניק זולומיאן. הוא למד בקהיר, וכישרונותיו זיכו אותו במלגה ללימוד אדריכלות בפאריס. במונפארנאס נהיה צייר. בשנות ה-50 של המאה ה-20 נחשב לאחד הציירים המשפיעים של תקופתו. הוא נבחר לאקדמיה הצרפתית לאמנויות, זכה בפרסים רבים וייצג את ארצו המאמצת בתערוכות בנכר. הוא נפטר בשנת 2000.

הנושא העיקרי של האפוקליפסה של קארזו הוא "הפחד של שנת 2000", המשחזר במידת-מה את הפחד של שנת 1000 באירופה הנוצרית, אבל במישורים אחרים: אימת הגרעין, התפתחותן הבלתי-נשלטת של הטכנולוגיות, התפוצצות האוכלוסין, השחתת כדור הארץ בידי יושביו, הכחדת מינים של בעלי-חיים, הניכור הגדל והולך בחברה האנושית ועוד. ואולי כל זה, תוהה האמן, "אינו אלא חלום רע?"

היצירה הענקית נועדה להציג את "רוח התקופה". ב-30 ציורים וויטראז'ים פורס קארזו את הרע בעולמנו – ובסוף, את הטוב. בחלק הראשון, הוא מתאר את "המבוא לפחד" – ארבעת פרשי האפוקליפסה מעופפים מעל "השדה הגרעיני", המשובץ טילים גרעיניים. הוא מציין את כיבוש אמריקה והשמדת האינדיאנים, טבח העם הארמני, טבח הפרוטסטנטים בפאריס ב-24 באוגוסט 1572, מתאר את הזונה הגדולה מבבל, המטה הכללי הגרמני ב-1914, מחנות ההשמדה, היטלר, סטאלין ופול פוט, שלושה רבי-טבחים. אחר-כך הוא עובר אל השחת-המידות בציורים מאוד סוגסטיביים, אחד מהם "אצל המרקי דה סאד" והשני "התאווה". לבסוף - ההתגשמות. מופיע זוג האוהבים. כלים חקלאיים מחליפים את התותחים בנוסח ו"יכתתו". ויטראז' "עץ החיים", אישה-עץ המסמלת את התקווה ואת ההתחדשות, הכמיהה לעבר החלל, כיבוש הירח. ולבסוף, הציור שלפני האחרון, בדיוק מול "השדה הגרעיני" – ירושלים של-מעלה. אל-מול הפחד, התקווה. כמה ציורים הם אומאז' לאמנים אחרים: ליאונרדו דה וינצ'י, ז'אן-פראנסואה מיה (Millet) ועוד. המוטיבים הנוצריים הם חלק מהותי מאוד מההשראה ומהיצירה.

הסיור בקאפלה מותיר רושם עז. ביקרתי שם פעמיים ברצף, והרושם נותר עז כשהיה. קארזו צייר משכמו ומעלה, וכל פרט בציוריו בעל משמעות. רוב היצירות קודרות ומדכאות. אין ספק שהשקפת-עולמו של מי שהיה בן 8 כשמיליון מבני עמו הושמדו בידי התורכים, וחי בתקופה של שתי מלחמות-עולם והרבה מלחמות "קטנות", שואת העם היהודי, התחרות בין היטלר לסטאלין מי יהיה רצחני יותר - סטאלין ניצח - פצצות הגרעין על יפאן, טבח העם הקמבודי ועוד, הייתה קודרת. אבל הוא הצטיין בציורי נשים.

פרפראות בדרך לפורקטה בפורקאלקייה

ממאנוסק יוצאים צפונה ב-D4096. ב-Volx פונים מערבה ב-D13, ומגיעים לכמה כפרים יפים מבחוץ, מבפנים ובמבט כלפי חוץ. הראשון הוא דוֺפן ‏  (Dauphin), שמחייב סטייה מהכביש. בדופן, שנבנה בימי-הביניים במקום נישא, נשתמרו חלקית החומה, השערים והצריחים. בכפר רחובות צרים, מרוצפים אבנים עגולות, בתים מהמאה ה-16 וה-17 מאבן יפה עם פריטים ארכיטקטוניים מעניינים, כנסייה עתיקה ‏  עם עוגב מתקופת הבארוק. מהטירה ‏  נשקף נוף יפה של יערות, כפרים וטירות.

אחרי דופן, מאן ‏  (Mane), בעל עבר רומי עשיר. על רקע צוק-סלע מיוער, מצטיירים מגדל-פעמונים גבוה ומצודה ‏  מהמאה ה-12, המבצר הפיאודלי היחיד בכל חלק זה של פרובאנס שנשתמר היטב. מאן נוסדה במאה ה-1, בהחלטה קיסרית לכונן שוק אזורי סמוך לויה דומיציה.

זיכרונות משוק נהדר

בתי פורקאלקייה ‏  (Forcalquier) מטפסים לעבר צוק מיוער, שמתנוססים עליו מנזר וכנסייתו מהמאה ה-13. הקתדרלה נוטר-דאם-די-בורגה ‏  (du-Bourguet) שבלב היישוב, גם היא מהמאה ה-13, מתגאה בשני מגדלי פעמונים שונים זה מזה. ביום ראשון מתקיים בה קונצרט עוגב.

בבוקר יום שני חוגג היישוב סביב הקתדרלה בשוק גדול ונפלא. פה מנגן גיטריסט, שם שר אקורדיוניסט. בשוק נהנים ממטעמי פרובאנס, ניחוחותיה וצבעיה, ומלהג הסוחרים והתושבים הנפגשים בין הדוכנים. יש בו מוצרי קרמיקה ועור, אריגי פרובאנס בשלל צבעיהם, חפצי חן, כובעים, רהיטים ועתיקות. מציעים טעימות של טאפנאד, אנשואיאד, איולי, דבש לסוגיו, גבינות מקומיות ושמני-זית ביתיים, מעדני בשר ובהם פוֺרקֶטה. טעמתי, וביקשתי מתכון: לוקחים חזרזיר, מרוקנים אותו, מסירים את השומן והעצמות, קוצצים דק את הבשר והאיברים הפנימיים, מתבלים בהרבה שום, שומר ועשבי פרובאנס, ממלאים את החזיר במלית, תופרים, צולים שש שעות על גריל מסתובב, ואוכלים קר. בדוכן שני הסבירו, אגב טעימה השוואתית, את ההבדלים בין סוגי טאפנאד ואנשואיאד שונים. זכר הביקור בשוק הנהדר חרוט בי, וב-2015 תכננתי לשוב אליו, אך לא נסתייע. אולי טוב שכך: עלול הייתי להתאכזב, ואילו כך, הזיכרון העז נותר בעינו. בקרו בשוק אם אתם בשני בבוקר בסביבה הדי נידחת. באותו מקום שוק יומי קטן שלישי-ראשון. חמישי אחה"צ שוק איכרים.

5 ק"מ מפורקאלקייה מזרחה, כקילומטר משמאל ל-D4100, אוברז' שאראמבו   (Charembeau), חווה עתיקה עם מגרש טניס ובריכה מחוממת. הבעלים הוא ששלח אותי לשוק, ואני מודה לו על כך. בינתיים הפך למלון 3 כוכבים.

גזוזטרה על הדוראנס

מזרחה מפורקאלקייה ב-D12 נמצא לורס ‏  (Lurs), כפר ביניימי קטן בגבו אל הרי לור ‏  (Lure) הפראיים. הוא יושב על צוק שהוא כגזוזטרה מעל עמק הדוראנס הרחב. הנוף אדיר משני הצדדים. הכפר נשמר היטב, ומכיל פריטים ארכיטקטוניים נאים, קאפלות, ביצורים ושערים, ותיאטרון רומי קטן.

מקצה המצפור של לורס יורד כביש יערני צר ומתפתל, אל גשר רומי ‏  מימי אדריאנוס שעודנו בשימוש – ואל מנזר. בעבר ביקרתי בשניהם. ב-2015 כיוונתי לגשר, אבל החמצתי אותו. מרוב ריכוז בכביש, שאם בא רכב ממול אין מקום לעבור, חלפתי מעליו בלי לשים לב לעתיקותו...

אחרי הגשר, הצטלבות: שוברים שמאלה ועולים למנזר גאנאגובי ‏  (Ganagobie) מהמאה ה-10. הוא בראש צוק, מוקף גנים ומשקיף על נוף יפה. הכנסייה נקייה מאוד בקוויה, כמעט פרוטסטנטית בחומרתה. במנזר שלידה פסיפסים יפים. הכנסייה פתוחה חלקית כל יום למעט שעות התפילה, ואז אפשר לצפות בפסיפסים, ובוויטראז'ים שצייר האב קים אן ז'ונג.

מגאנאגובי יורדים באותו הכביש, מתחברים ל-N96 וממשיכים צפונה לשאטו-ארנו ‏  ולתחנתנו הבאה. מהכביש מבחינים, מעבר לדוראנס, ביישוב לה מה ‏  (Les Mées), ולצדו צוקים המכונים Les Pénitents ‏ , "המכים על חטא": שרשרת סלעי-ענק זקופים, לרגליהם צמחייה מוריקה. הם נשחקו ברוח ששיוותה להם תצורות מרתקות. אגדה מספרת, שאלה הם נזירים שהתאבנו במהלך תהלוכה דתית - עונש על כך שהעיפו מבטים בנשות הסרצינים שפלשו לאזור. התבוננות מקרוב, למשל מ-D4 - מרשימה יותר, בפרט בלילה: הסלעים מוארים.
מאנוסק
מאנוסק
צילום: SchiDD / CC BY-SA 3.0
מאנוסק
רוצה להיות אזרח העולם?רוצה להיות אזרח העולם?

מצטרפים בחינם ומקבלים:

  • 1.הנחה של 10%
    על מה?
    אזרחי העולם מקבלים הנחה על כל קניה של פריט באתר העולם. אין כפל מבצעים.
  • 2. מינוי דיגיטלי לחודש
    מה זה?
    אזרחי העולם מקבלים מינוי דיגיטלי לחודש ימים על כל קניה של מדריך טיולים מודפס או מפת נייר באתר העולם. המינוי בתוקף החל ממועד הקניה ומאפשר גישה לכל מדריכי הטיולים מסידרת הטיול כבר בפנים.* בעלי מינוי קיים מקבלים חודש נוסף.
    *לא כולל מדריכים הכוללים תכני DK.
    (אל חשש: מינוי זה לא יתחדש באופן אוטומטי)
  • 3. הטבות בלעדיות
    איזה?
    אזרחי העולם מקבלים במייל מפעם לפעם הודעות על מבצעים מיוחדים. המבצעים אינם מוצעים לכל גולשי האתר אלא לאזרחי העולם בלבד. ניתן לממש אותם רק באמצעות לחיצה על קישור המבצע במייל. לכן אנו מבקשים את אישורכם לקבל דיוורים מאתר העולם. אנחנו שונאים ספאם ולא נזבל לכם את תיבת הדואר.

ניתן לבטל הסכמה זו בכל עת. כתובת המייל שלכם לעולם לא תועבר לאחרים ללא הסכמתכם.

  • בורש
  • נשיונל גי׳אוגרפיק
  • ראף גיידז
  • מישלן
  • פרייטג ברנדט
  • דורלינג קינדרסלי
  • לונלי פלנט
  • וורלד מפינג
  • קונט
מהנעשה בעולם
אתם כבר אוהבים את העולם?
צרו קשר
כל הזכויות שמורות © 1991-2025 שטיינהרט שרב מוציאים לאור בע"מ
 
תמונה מוגדלת