קום והתהלך בארץ

הרעיון לסמן שביל הליכה שיעבור לאורכה של המדינה כולה, עלה בדעתו של העיתונאי אברהם תמיר ז"ל (1988-1907). הוא השתתף יותר מפעם אחת בצעדת ארבעת הימים האייקונית , שהיתה ארוע לאומי בישראל בשנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים. בתחילת שנות השבעים אברהם טייל בשביל האפלצ'ים שבארצות הברית שאורכו כ-3,500ק"מ. החוויה גרמה לו לחשוב שגם בישראל ראוי שיסומן שביל ארוך שיעבור מהנקודה הצפונית ביותר בישראל ועד אילת. אברהם העלה את הרעיון בפני אורי דביר ז"ל (2011-1931), יו"ר הוועדה לשבילי ישראל. דביר ואנשי הוועדה עמלו במשך למעלה מעשר שנים על תכנון וסימון השביל בשטח. בשנת 1995 הנשיא עזר ויצמן המנוח חנך את השביל רשמית בלטרון, בנוכחות השר לאיכות הסביבה באותה עת יוסי שריד ואורי דביר יו"ר הוועדה לסימון שבילים.

אורכו של שביל ישראל כ-1,120 ק"מ. השביל חדר לתודעה הישראלית, והפך לחוויה שבה מתחילים מטיילים את השביל עם אנשים זרים, ומסיימים אותו כידידי נפש. בדרך הם מעלים חוויות מן העבר ואוספים לחיקם חוויות משותפות חדשות לשנים רבות. כל אחד והשביל שלו, כל אחד והאופן שבו הוא הולך: בודדים, זוגות, קבוצות של צעירים וצעירים ברוחם, הורים עם ילדיהם, סבתות וסבים עם הנכדים, כולם מטיילים בשביל. בעבר השביל שימש לצעירים כהכנה לטרקים בחו"ל, היום הפך השביל לטרק לאומי. גם תיירים מחו"ל מגלים את השביל בדרכם. על שני דברים כל התיירים כותבים: מדבר יהודה והנגב המדהימים ביופיים והישראלים היפים ומכניסי האורחים שהם גילו כאן. למלאכי השביל יש מקום של כבוד בליבם של התיירים והישראלים כאחד.

השביל משקף היטב את הגיוון שבנופי הארץ. אין בו הרים נישאים, הקניונים הכי עמוקים או המפלים הגבוהים ביותר. למעשה, אין בו מפלים כמעט בכלל - אלא רק אם נקרה שיטפון בדרככם - אבל יש בו מכל דבר;‏ יערות הרריים, מישורים, חופי ים חוליים וסלעיים, קטעים עירוניים, ים המלח, מדבר ומכתשים. התחלת השביל מתוכננת לעלות להר החרמון וגם הנוף היחודי שלו יצטרף לשביל. בחודש הליכה בשביל חולפים על פני יותר סוגי נוף ושטח מאשר בחודשים ארוכים של הליכה בשבילים ארוכים בעולם. הנוף משתנה מעונה לעונה. הפריחה באביב, פריחת החצבים בסוף הקיץ, חבצלות בתחילת הסתיו בחוף ובמדבר, אירוסי היכל מרהיבים ונדידת הציפורים פעמיים בשנה, כל אלה נותנים לחוויה ממד נוסף ומרתק.

השביל עובר בתוך נדבכי היסטוריה, אתרי מורשת קרב, קברים קדושים, מקומות עם אגדות על גובי מסים טורקיים, מקומות קדושים לבני הדתות השונות, ערים נבטיות, מכרות נחושת עתיקים, חולות צבעוניים ואתרים המשמחים את לבם של חובבי מוסיקה ואמנות. המדריך פונה לקבוצות שונות :תרמילאים המטיילים את המסלול ברצף, מטיילי יום במסלולים ארוכים או קצרים יותר, זוגות וקבוצות קטנות או גדולות, הורים עם ילדיהם המתבגרים, סבתות וסבים עם נכדים. גם אם אתם מטיילים מנוסים שיוצאים לטיולי מדבר קצרים ברגל וברכב, טיול של חודש וחצי עד חודשיים הוא מבצע מורכב. אם אתם ללא ניסיון ושואפים להצליח לעבור את מלוא אורכו של השביל, אתם זקוקים למידע ולהכנה נכונים. לא נדרש ניסיון עצום לפני שהולכים את השביל ברציפות, אך נדרש כושר גופני מעל הממוצע. אם אתם יודעים לקראת מה אתם הולכים וכיצד להתכונן, יהיה לכם קל יותר להתמודד עם הקשיים.

מי שמסיים את השביל כולו ברצף או בקטעים, יחוש ככל הנראה את מה שכתב דויד נרונסקי מקבוצת מטיילי "בשביל ישראל" כאשר סיים יום הליכה על הר הכרבולת: "יש אנשים שלא יודעים שאפשר לטייל כך במדבר. מי שהולך שם מחובר חזק לארץ הזאת".

אנו נוסיף על דברים אלה, כי מי שמסיים ללכת את שביל ישראל מחובר חזק יותר גם לעצמו.

|