אתרים

העיירה שעל גבעת בּוּדָה צמחה מהמאה ה-13 סביב המצודה וכנסיית מתיאש. מיקומה האסטרטגי, בגובה של 60 מ׳ מעל הדנובה, ומשאביה הטבעיים, הפכו את הגבעה למקום יישוב נחשק עוד מימי קדם. במאה ה-13 הלכה ונבנתה במרומי הגבעה עיירה גדולה, בעיקר בעקבות פלישת הטטארים - אז החליט המלך בֶּלָה הרביעי לבסס כאן את בירתו ולבנות בה מצודה. לתקופת שלטונו של המלך מתיאש קוֹרבּינוּס במאה ה-15 נודעה חשיבות עצומה בהתפתחותה של בּוּדָה, אך בימי השלטון הטורקי - כעבור מאה שנה - נזנחה העיר קשות ולאחר מכן אף נהרסה בפלישתם של הצבאות הנוצריים. לימים נולדה מחדש, והייתה לה שוב לעדנה במאות ה-18-19, בימי שלטונם של בני הבסבורג. בסוף מלחמת העולם השנייה לא נותר הרבה מהעיר העתיקה, וגם ארמון המלוכה נחרב עד היסוד. מאז שוחזרו שניהם, וגם אתם תוכלו ליהנות מקסם העבר של בּוּדָה.

גבעת גֶלֶרט התלולה מתנשאת לגובה של 140 מ׳, וכיום זה אחד האזורים הנעימים בעיר. ממרומי הגבעה שלגדת הדנובה נשקף הנוף המרהיב ביותר אל בודפשט. האֶרָביים, שבט קלטי שקדם לרומאים, הקימו יישוב על המדרון הצפוני של הגבעה. בימי קדם קראו לה פשוט ׳ הגבעה העתיקה׳, ונקשרו בה אמונות טפלות וסיפורי אגדה. ב-1046 דחפו תושבי העיירה הפגאניים את ההגמון גֶלֶרט, שניסה להמיר את דתם לנצרות, לתוך חבית אטומה, והשליכו אותו ממרומי הגבעה אל מותו. מאז נקראת הגבעה על שמו של ההגמון ביש המזל. היא בולטת בקלות לתוך הדנובה ומצרה את הנהר;‏ הנקודה הצרה ביותר הפכה למקום נוח ופופולרי לחציית הדנובה, וסביבה צמחה העיירה טוֹבּאן.

בין גבעת המצודה לגדה המערבית של הדנובה, צפונה מגשר השלשלאות לכיוון כביש הטבעת, משתרע רובע ויזיבארוֹש - ׳עיר המים׳. האזור קיבל את שמו בימי-הביניים, משום שהוצף לעתים מזומנות.
במקור התגוררו כאן בעלי-מלאכה ודייגים, שבגלל השטפונות נותרו תצמיד עניים יותר משכניהם שעל גבעת המצודה. כיום מתווים מגדלי הכנסיות של ויזיבארוֹש קו רקיע נפלא לגדתו המערבית של הנהר. בימי-הביניים, וגם ב-150 שנות שלטונם של הטורקים, היה האזור הזה שמצפון לגבעת המצודה מבוצר היטב. קטע קצר מהחומה עדיין ניצב ב-Margit korut 66, ומונצח בלוחית זיכרון.
בקצפה הצפוני של האזור ניצב קברו של גוּל בּאבּא, אחד מכמה אנדרטאות עות׳מניות שנותרו לפליטה.

בסוף המאה ה-17 היתה פֶּשט מוזנחת וחרבה, ורק מתי מעט התגוררו בה. אך בעשרות השנים שלאחר מכן נבנו רבעים שלמים - כיום במרכז פֶּשט. במאה ה-19 הוצגו תוכניות פיתוח חדשות, ונבנו בעיר עשרות בתי-פאר ובתי-דירות, מבני ציבור, חנויות ובתי-קפה. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר היא בניין המוזיאון הלאומי של הונגריה. באותה תקופה השיגה פֶּשט את בּוּדָה כמרכז המסחר והתעשייה הקלה באזור. לפיתוח המואץ תרמה לא מעט גם הקהילה היהודית בעיר.

הפארק העירוני היה פעם אזור ביצתי, ששימש בעיקר פארק ציד מלכותי. ליאופולד הראשון העניק את שהשטח לעיר פֶּשט, אבל רק באמצע המאה ה-18, בימי שלטונה של מריה תרזה, נוקז האזור, וניטעה בו צמחייה. הפארק בצורתו הנוכחית תוכנן בשלהי המאה ה-19 בסגנון אנגלי חופשי, על-פי צו האופנה של אותם ימים. וארוֹשליגֶט נבחר גם לאתר המרכזי של חגיגות המילניום ב-1896, לכבוד אלף שנה לכיבוש האזור בידי המדיארים. החגיגות כללו בין השאר גם בנייה נרחבת - כולל המוזיאון לאמנויות היפות, מצודת ואידָהוּניאַד והאנדרטה המרשימה בכיכר הגיבורים.

בודפשט היא עיר נרחבת, וכמה מהאתרים שנמצאים בפרבריה ראויים גם הם לביקור. מצפון למרכז בּוּדָה תוכלו להתרשם מהשרידים של אָקווינקוּם, העיר שבנו הרומאים בסביבות 100 לספירה. ממערב למרכז מתנשאות גבעות מיוערות, ובהן שבילי הליכה רבים בשמורות טבע יפהפיות, וגם כמה מערות מרתקות. ממזרח לפֶּשט נמצא בית-הקברות קֶרֶפֶּשי, מקום מנוחתם האחרון של הונגרים מפורסמים, ומדרום לעיר נמצא ארמון נוֹדטֶטֶני, מארמונות הבארוק היפים ביותר בהונגריה. פארק האנדרטאות - פארק הפסלים, לא רחוק מהארמון, משמש תפאורת רקע לפסלים מהתקופה הסוציאליסטית. אל כל האתרים הללו תגיעו בקלות בתחבורה ציבורית.

לקראת סוף המאה ה-18 ולכל אורכה של המאה ה-19 עברו על פֶּשט שינויים עצומים. ב-1838 הרס שיטפון את רוב הבתים הכפריים שאפיינו את האזור עד אותם ימים. עם איחודה של בודפשט ב-1873 ובעקבות חגיגות אלף השנים לכיבוש האזור בידי המדיארים - ב-1896 - ידע האזור תנופת בנייה אדירה.
החומות מימי-הביניים שתחמו את פֶּשט נפרצו, והעיר גדלה בהתמדה. באותה תקופה נבנו - בסגנונות שונים - כמה מהבניינים החשובים ביותר בהונגריה, בהם בזיליקת אישטֶבָן הקדוש, בניין הפרלמנט והאקדמיה ההונגרית למדעים. כמו כן, נבנו בתי-מגורים רבים בסגנון ניאו-קלאסי, במיוחד בנאדוֹר אוּצָה וב-Oktober 6 utca.

בודפשט גדולה פי עשרה מכל עיר אחרת בהונגריה. הכפרים והעיירות המקסימים והמנומנמים שמתוארים להלן אידיאליים לטיול של יום או יותר מחוץ לבירה. הנסיעה באוטובוסים או ברכבות זולה ונוחה.
לאֶסטֶרגוֹם, לווישֶגראד ולסֶנטֶנדרֶה שמצפון לבודפשט תוכלו להגיע גם בשיט, וספינות רבות שטות בקיץ בקטע היפהפה הזה של הדנובה. העיירות והכפרים שמדרום לבודפשט מרוחקים יותר ממסלול התיירים השחוק ומספקים הצצה מרתקת אל חיי היומיום ואל המסורות המקומיות.