אתרים

העיר בּוּדָה התפתחה החל מהמאה ה־13 בראש גבעה, סביב הטירה והכנסייה העירונית. הגבעה היתה מעוז חשוב בזכות מיקומה האסטרטגי בגובה של 60 מ' מעל הדנובה ובזכות המשאבים הטבעיים הטמונים בה. במאה ה־13 התפתח כאן יישוב משמעותי, כשהמלך בֶּלָה הרביעי החליט להקים כאן מצודה ולקבוע בה את בירתו. בּוּדָה שגשגה תחת שלטונו של מָתְיאש קוֹרבינוּס במאה ה־15, אבל הוזנחה תחת השלטון התורכי ונהרסה בידי החיילים הנוצרים שכבשו אותה מידיהם. בתקופת בית הבסבורג עלתה העיר מאפרה, ובמאות ה־18 וה־19 שבה אל במת ההיסטוריה. במהלך מלחמת העולם השנייה נהרסה העיר העתיקה כמעט לגמרי, ובּוּדאבארי פּאלוֹטָה נשרף עד היסוד, אבל מאז שוחזרו הארמון והרובע ושבו ליופיים המקורי.

גבעת גֶלֵיירט, המתנשאת בתלילות מעל הדנובה, היא אחד האזורים היפים ביותר בעיר. מפסגתה, בגובה 140 מ' מעל פני הים, נפרש נוף מרהיב של בודפשט כולה. האֶראבים, שבט קלטי ששכן כאן לפני התקופה הרומית, התיישבו במדרון הצפוני של הגבעה. האזור, שנקרא בעבר 'הגבעה העתיקה', מקושר להרבה אגדות ואמונות טפלות. שמה הנוכחי של הגבעה ניתן לה בגלל גֶלֵיירט הקדוש, ההגמון שביקש להמיר את דתם של המקומיים הסרבניים לנצרות. בשנת 1046 הכניסו התושבים את ההגמון לחבית חתומה וגלגלו אותו אל מותו במורד הגבעה. גבעת גֶלֵיירט בולטת במידת מה אל תוך הדנובה, והנהר למרגלותיה צר יחסית;‏ משום כך היתה זו נקודה פופולרית לחציית הנהר, וסביבה התפתח הכפר טאבּאן.

לקראת סוף המאה ה־18 ובמהלך המאה ה־19 עברה פֶּשט סדרה של שינויים משמעותיים. ב־1838 הוצפו רוב בתי הכפר סביב העיר, ובשנים 1839-49 נבנה גשר השרשראות, הגשר הקבוע הראשון לרוחב הדנובה. איחוד הערים בּוּדָה ופֶּשט ב־1873 וחגיגות האלף לכיבוש הונגריה על־ידי המדיארים ב־1896 תרמו לפריחתה של העיר, וזו התפשטה מחוץ לחומות מימי הביניים וגלשה לשטחים החקלאיים מסביב. באותה תקופה נבנו באזור כמה מהמבנים החשובים ביותר בהונגריה כולה, בהם בזיליקה סֶנט אישטבָן, אוֹרסאגהאז (בניין הפרלמנט) והאקדמיה ההונגרית למדעים. בנוסף הוקמו כאן הרבה בתי מגורים ניאו־קלאסיים, בייחוד לאורך הרחובות Nádor utca, Akadémia utca ו-Október 6 utca.

בסוף המאה ה־17 עמדה רוב העיר פֶּשט בחורבנה, ורק תושבים בודדים נותרו בה. עם זאת, במהלך העשורים הבאים נבנו כאן אזורי מגורים חדשים - כיום הרבעים המרכיבים את מרכז העיר. במאה ה־19, במסגרת מספר תוכניות פיתוח שאפתניות, נבנו בעיר ארמונות מפוארים, בתי דירות עם חנויות ובתי קפה וכן מספר מבנים אזרחיים ועירוניים;‏ הדוגמה המרשימה ביותר לתנופת הפיתוח של התקופה היא המוזיאון הלאומי של הונגריה. כתוצאה מהפיתוח, התעלתה פֶּשט על בּוּדָה כמרכז של מסחר ותעשייה - בין השאר בזכות הקהילה היהודית, שתרמה רבות לפיתוח האזור. כיום משלב האזור מסחר ותרבות, ומתהדר באדריכלות מרהיבה, בארקדות אלגנטיות מלאות חנויות, ובהמון מסעדות ובתי־קפה.

רבים מאוצרותיה הגדולים ביותר של בודפשט חבויים הרחק ממרכז העיר. גן החיות בסגנון אר־נובו שוכן בפארק העירוני היפהפה וארוֹשליגֶט, ובכיכר הגדולה הֶשֶק טֶרֶה מולו מוצגים שני אוספים יוצאים מן הכלל במוזיאון לאמנויות היפות ובארמון האמנות מוּצ'ארנוֹק. ממזרח יש מרכז מחקר חדש, המוקדש לשואת יהודי הונגריה, ואילו ממערב תוכלו לבלות יום שלם באי השליו מארגיטסיגֶט. מצפון לבּוּדָה משתרעים על שטח עצום שרידיה של העיר הרומית אָקווינקוּם, שנוסדה בסביבות שנת 100 לספירה, ואילו ממערב לעיר ייהנו חובבי הטבע מהשמורה הנפלאה 'גבעת העיטים' ומגבעות בּוּדָה המיוערות. ממזרח לפֶּשט מזכיר בית הקברות היהודי את הקהילה התוססת שהתקיימה בהונגריה לפני המלחמה, ומֶמֶנטוֹ פארק בדרום הוא שריד סוריאליסטי לתקופה הסובייטית.

טירות באתרים בולטים וקתדרלות רחבות־ידיים, בהן הגדולה ביותר בהונגריה, משקיפים על סירות הנופש המנווטות בפיתולי הדנובה. אמנים נהרו לכאן בזכות האור הייחודי בשעות בין הערביים והותירו מאחוריהם מורשת תרבות עשירה, הניכרת בכל פינה.
הכפרים והשטחים החקלאיים סביב בודפשט היו מאז ומתמיד יעד פופולרי לתיירים מהבירה. מצפון משתרע דוּנָקָניאר (Dunakanyar - אזור עיקול הדנובה), ובלבו כפר האמנים סֶנטֶנדרֶה. במעלה הנהר שוכנת העיר הבארוקית ואץ, ואחריה אֶסטֶרגוֹם, העיר הקדושה ביותר בהונגריה. מצפון, בפארק הלאומי דוּנָה־איפּוֹי, עוברים אינספור מסלולי הליכה בטבע. הביקור בארמון המלוכה בגֶדֶלֶה שממזרח לבודפשט מומלץ בחום, ואילו מדרום שוכנות העיר המקסימה ראצקֶבֶה ושמורת הטבע אוֹצָ'ה, בית גידול ייחודי של ביצות העשירות בקני סוף.

החלק הצפוני של טראנסדאנוּבְּיָה היה במשך מאות שנים 'משולש הזהב' של הונגריה, האזור שבו עברו נתיבי הסחר בין ערי הבירה התאומות וינה ובודפשט. המשפחות החזקות ביותר באימפריה הקימו באזור בתי אחוזה, שמומנו ברווחיהם של בתי החרושת המקומיים. בשנים האחרונות הותירה התיירות את התעשייה מאחור כמקור ההכנסה העיקרי, בין השאר בזכות המרחצאות החמים בבּוּק והאגם הנהדר פֶרטֶה.
בחלק הצפוני של טראנסדאנוּבְּיָה - אולי האזור המגוון ביותר בהונגריה - יש גבעות מתונות, עמקים ירוקים, יערות צפופים וערים יפהפיות מימי האימפריה, בהן סֵייקֶשפֶהֵיירבאר, אחת הפנינים האדריכליות של הונגריה. כדאי לבקר גם בעיר העתיקה קֶסֶג, במנזר המבוצר פָּנוֹנהָלמָה ובכרמים באזור פּאפָּה, ואז לתפוס שלווה במרחצאות החמים שארבאר ובּוּק, או לשפתו של אגם פֶרטֶה.

מימיו הרדודים והחמימים של אגם בּאלאטוֹן קוסמים לתיירים מזה מאות שנים, וכיום מוקף האגם הצר והארוך כפרי נופש ומלונות ורוב הנופשים באים לאגם הענקי בזכות הפעילויות הרבות המתקיימות סביבו. העיירה האלגנטית קֶסטהֵיי היא יעד נהדר לנופש ולהתענגות על מימיו החמימים והצלולים של האגם. האזור שמדרום לאגם מיושב בדלילות, ופֶּץ' היא העיר היחידה בו. באזור הכי שטוף־שמש במדינה מייצרים יינות נהדרים, ולאורך דרך היין וילאן־שיקלוֹש תוכלו לטעום כמה מהם בתפאורה מקסימה.
האזור מגוון מאוד מבחינה טופוגרפית, מיער גֶמֶנץ עד גבעות וילאן והנהר דראבָה (Dráva). בעיר העתיקה וֶספּרֶם מתפתלים רחובות צרים ומרוצפי־אבן למרגלות הטירה הציורית, ובפֶּץ' יש מספר גלריות מצוינות לאמנות. גם ההיסטוריה לא פסחה על האזור: הקרב המכריע שבו הביסו העות׳מאנים את ההונגרים התקיים כאן, סמוך לעיירה הקטנה מוֹהאץ'.

בהרים וביערות של צפון הונגריה חבויות פנינים למכביר: ארמונות וטירות, מערות מסתוריות, מרחצאות מרפאים ומעיינות חמים. זהו אזור נידח, חבוי מאחורי מעברי־הרים ויערות צפופים, שם מוגנים החי והצומח בפארקים לאומיים.
הרי מאטרָה ובּוק, הרכסים הגבוהים ביותר בהונגריה ותוואי־הנוף העיקריים באזור, הם מהחלקים המגוונים ביותר מבחינה גיאוגרפית בהונגריה. שוכנים כאן אחדים מהאתרים המרתקים ביותר במדינה: טירות ומבצרים, כמו המעוז האגדי באֶגֶר, מעידים על הקרבות הקשים מהעבר, ואילו באתרי המרחצאות הרבים נופשים מבקשי מרפא ותיירים מאז ימי הרומים. אלה גם מחוזות היין של הונגריה (בייחוד אֶגֶר וטוֹקאי, שיצא להן שם עולמי) ומולדתם של בני פּאלוֹץ, המגינים בקנאות על מסורותיהם העתיקות.

אם בודפשט היא לבה של הונגריה, המישור הגדול הוא נשמתה: המקום שבו חושל האופי הלאומי במשך מאות שנים והשתמר מאז ביצירותיהם של סופרים, משוררים ומוסיקאים. רוכבים נוודים ועדר הבקר שלהם, רועים וכבשיהם, שדות של פפריקה בשלה ומרק דגים בסירי־ענק על אש פתוחה נמנים עם המראות מעוררי־ההשראה הטיפוסיים לאזור.
המישור הגדול, המשתרע על פני יותר ממחצית משטחה של הונגריה, משקף את האופי הלאומי יותר מכל אזור אחר. כאן ניטשו קרבות עזים ונשמרו מסורות לאומיות תחת כיבוש זר. באזור המיושב־בדלילות יש רק מספר ערים ועיירות גדולות, אבל יש הרבה מה לעשות - למשל לצפות במופעים המרהיבים של בוקרי הפּוּסטָה, לנוח באחד המרחצאות החמים, לטייל ברגל בפארק הלאומי הוֹרטוֹבּאז', להתרשם מאדריכלות בסגנון הזֶצֶסיוֹן בסֶגֶד, או לצאת לטיול נינוח בסמטאות דֶבּרֶצֶן.