המגדל הנמצא בחלקו המזרחי של [רחוב צלטנה] קיבל את שמו במאה ה־17 עת שימש מקום אחסון לאבק השריפה של התותחים. השער הוא אחד משלושה עשר שערים שהיו בחומת העיר העתיקה, ומהווה גם כיום במובן מסוים את הגבול בין העיר העתיקה לזו החדשה. 186 מדרגות לולייניות יקחו אתכם במעלה המגדל לגובה כ־44 מטרים משם תוכלו להשקיף על רחוב צלטנה, כיפת בית העם הסמוך, ומעט רחוק משם אל כנסיית‭ ‬טין. התצפית נאה, אך קומת התצפית צפופה ומוגבלת לתנועה בגלל מבנה הצריח שעליה, ויש בהחלט תצפיות מוצלחות ממנה בעיר.

מצודת פראג הנישאת בגאון ממערב לוולטאבה ונראית כמעט מכל פינה בעיר היא מתחם מבוצר שראשיתו עוד במאה התשיעית לספירה עת הוקמה לראשונה בידי הנסיך בּוֹרז'יבוי. במאה ה־14 היא עברה מתיחת פנים פונקציונלית ואדריכלית תחת שלטונו של [קארל הרביעי], אז גם החלו להיבנות מבנים מחוץ לחומות של מה שיהיה לימים רובע הראדצ'אני, ובסוף המאה ה־16 נבנו בה אחרוני המבנים תחת שלטונו של רודולף השני. גם במאה ה־20 הייתה המצודה למעונו הרשמי של נשיא צ'כוסלובקיה, ולימים היא משכן הנשיאות של הרפובליקה הצ'כית של המאה ה־21. המצודה כיום היא עיר קטנה הכוללת מוזיאונים, גלריות, ארמונות וקתדרלות, ויש בה נציגות מכובדת לכל הפסיפס האדריכלי המרהיב של פראג. נציגת האגף הגותי היא קתדרלת‭ ‬ויטוּס‭ ‬הקדוש המחודדת. בזיליקת גאורגיוס הקדוש היא אמנם מבנה רומאנסקי, אך במאה ה־17 בורכה בחזית בארוק דומיננטית חדשה ואדמדמה. והארמון המלכותי הישן שהאולם המרכזי שלו בנוי בסגנון הגותי המאוחר, אך משלב בתוכו עוד כמה וכמה "שכבות" של סגנונות. |המסגרת|איך מגיעים? מרחקהּ של המצודה ממרכז העיר אמנם איננו גדול, ואם אתם לנים במרכז ניתן להגיע ברגל, אולם בשל הימצאה של המצודה על גבעה נישאה, תזדקקו לזוג יריכיים חסונות כדי לצלוח את הטיפוס... |טראם| עבור רוב המטיילים הדרך הנוחה והיעילה להגיע היא באמצעות חשמלית מספר 22, המעפילה אל המצודה דרך כביש Chotkova הפתלתל, המזמן פרט לחיסכון במאמץ גם נוף יפהיפה של העיר במהלך הנסיעה. ניתן לעלות על קו 22 בסמוך לתיאטרון‭ ‬הלאומי או בכיכר מָאלָה־סְטְראנָה, אך אם אינכם מאתרים תחנה קרובה אליכם, האפשרות הנוחה ביותר היא להגיע אל |מט| [A] Malostranská (תחנה אחת מערבה מהעיר העתיקה). שימו לב כי בצאתכם מהמטרו אל תחנת הטראמים, יש לחצות את הכביש לצידו השני (ולא בצד הצמוד לתחנת המטרו). *הלך* אם בכל זאת בחרתם להגיע ברגל, מומלץ לעשות זאת ב[דרך המלכותית]: חצו את גשר קארל לכיוון מערב, המשיכו ישר אל כנסיית‭ ‬ניקולאס הקדוש שבמָאלָה סְטְרָאנָה, עברו אותה מימין, ומשם המשיכו במעלה רחוב נֶרוּדוֹבָה עד לפאתי המצודה. |מט| חדי ההבחנה שביניכם עשויים לאתר על מפת המטרו את תחנת Hradčanská (אחת ממערב לתחנת Malostranská) ולטעות להניח כי המדובר בתחנת מטרו הצמודה למצודת פראג. תחנה זו משרתת את רובע המצודה ואף שאמנם ניתן לצעוד ממנה אל המצודה בהליכה סבירה, היא רחוקה יותר מתחנת הטראם וכוללת הליכה שאינה נוחה ואינה קלה להתמצאות, וחציית כבישים סואנים, ולכן מומלץ להימנע מלהגיע אליה. |המסגרת|איזה כרטיס קונים? הכניסה למתחם המצודה, לחצרות, לטקס החלפת המשמרות ולכיכרות שבתחומיה חופשית ואין צורך לרכוש כרטיס לשם כך. אולם בתחומי המצודה מצויים כמה וכמה אתרים שהכניסה אליהם כרוכה בתשלום. למבקרי המצודה מוצעים שני כרטיסים נפרדים: כרטיס "המסלול הראשי" (Main circuit) שעלותו 450Kč, וכרטיס "התערוכות הקבועות" (Permanent exhibitions) שעלותו 300Kč. שימו לב שאף אחד מהכרטיסים איננו מכיל את רעהו. כפי שמרמזים השמות, הביקור ה"בסיסי" הוא באמצעות הכרטיס הראשון (Main circuit). שימו לב שאם רכשתם את אחד מ|השמש:257|כרטיסי ההנחה|סשמש| – כלולים בהם כל האתרים של שני המסלולים. אם הגעתם למצודה בשעה מאוחרת ואתם מתלבטים האם הזמן העומד לרשותכם מספק, שימו לב כי כרטיסי הכניסה ניתנים לשימוש במשך יומיים, כך שתוכלו להתחיל, ולהמשיך בביקור למחרת היום (אך לא מעבר לכך). נוסף לאלו, ישנו גם כרטיס נפרד למגדל התצפית של הקתדרלה, שאינו כלול באף אחד מהם (ואף לא באף אחד מהכרטיסים המשולבים של העיר, אם כי הם מקנים הנחה). |המסגרת|ומה אוכלים? למרבה הצער, המבחר הקולינרי לוקה בחסר. בתחומי המצודה הקרטל חוגג – ההיצע דל והמחירים מופקעים (מחירו של בקבוק שתייה קטן הינו כ־100Kč!). עובדה זו בשילוב העובדה כי המצודה היא מתחם מבודד יחסית מהעיר, יחייב אתכם להצטייד מראש בכמות מספקת של מזון ומשקה לביקור שלכם.

הקתדרלה הגותית המרהיבה החולשת על קו הרקיע של פראג החלה להיבנות בשנת 1344, בשיא ימי הביניים, ותוכננה כמובן בסגנון הגותי של אותה תקופה, הניכר במיוחד בחזית המערבית ובמיוחד שני צריחי הענק שבה והתומכות הדואות. הבנייה הסתיימה, תאמינו או לא, רק במאה ה־20, ולכן תוכלו למצוא פה ושם גם אלמנטים חדשים הרבה יותר, שהבולט שבהם הוא מגדל הפעמונים הרנסאנסי שכותרתו בארוקית. בין כותלי הכנסייה מצאו את מנוחתם כמה מגדולי האומה לאורך הדורות בהם פרדיננד הראשון (קיסר האימפריה, לא מלך בולגריה הנושא אותו שם), ואצלב הראשון (או "ואצלב הקדוש") דוכס בוהמיה שלארונו הוקדשה קפלת ואצלב הקדוש המרהיבה שהיא אולי המוקד הנאה ביותר בפנים הקתדרלה, וגם שורה של מלכים בהם קארל הרביעי וארבע נשותיו הקבורים בקריפטה. עוד מתהדרת הקתדרלה בעבודות זכוכית יוצאות מן הכלל ביניהן חלון ויטראז' הקדושים שמשמאל לכניסה, ומקבץ החלונות בחזית המזרחית (אשר מול הכניסה). מי מכם שאינו מפספס אף גרם מדרגות ישמח לטפס גם אל מגדל התצפית הדרומי במעלה 287 מדרגות.

הכנסייה העומדת במרכזהּ של כיכר מָאלָה סְטְרָאנָה (ואל תבלבלו אותה עם הכנסייה בעלת השם הזהה שבכיכר העיר העתיקה!) היא הכנסייה הבארוקית המפורסמת ביותר שממערב לוואלטבה (ושנייה רק לקתדרלת‭ ‬ויטוּס‭ ‬הקדוש הגותית שבמצודה). חזית הכנסייה והכניסה אליה נמצאים בחזית המערבית (זו המרוחקת מגשר קארל וממסוף הטראמים שבכיכר). |המסגרת|מבולבלים? אם צמד הכנסיות בעלות השם הזהה גרם לכם להתבלבל, אתם בחברה טובה! גם בכיכר העיר העתיקה וגם בכיכר מָאלָה סְטְרָאנָה עומדות כנסיות העונות לשם ניקולאס הקדוש. הוסיפו לכך את העובדה ששתיהן בעלות חזית לבנה, שתיהן בעלות כיפות טורקיז, ועל שתיהן מופקד אותו אדריכל – קיליאן איגנץ דינצנהופר.

הרחוב המרכזי של "העיר הקטנה", רחוב נֶרוּדוֹבָה המטפס מכנסיית‭ ‬ניקולאס הקדוש אל פאתי המצודה הוא אולי הרחוב היפה ביותר בפראג. הרחוב קרוי על שמו של יאן נֶרוּדָה, סופר מקומי שכתב סיפורים קצרים המתרחשים בין סמטאות העיר הקטנה. כיום הבתים כאן ממוספרים כבכל עיר מודרנית, אך בעבר המקומיים לא אמרו לשליח של וולט להשאיר את המשלוח בבית מספר 47, אלא סימנו את בתיהם בעיטורים אומנותיים, לעיתים כאלה שהעידו על משלח ידו של בעל הבית, וכך התבקש השליח להשאיר את המשלוח בבית שתי השמשות. ב־1770, לשלוות נפשם של שליחי וולט, מוספרו הבתים כמקובל, אולם גם היום תוכלו עדיין ליהנות מהשיטה הישנה, הנוחה פחות אך דקורטיבית הרבה יותר. חפשו ואתרו את בית שתי השמשות (47), בית העיט האדום (6), בית שלושת הכינורות (12), בית מפתח הזהב (27), בית פרסת הזהב (34), בית הכפיר האדום (41), בית הלובסטר הירוק (43), ובדרככם אל תשכחו להציץ גם בכמה מהחנויות המיוחדות שברחוב: Gingerbread Museum במספר 9 (שעל אף שמה איננה מוזיאון, אלא חנות מופלאה לעוגיות החמודות), Amadea במספר 38 המתמחה באומנות בעץ, ו־Loutky puppets במספר 51 שהיא אחת מחנויות המריונטות המוצלחות בעיר. שימו לב שמנהג סימון הבתים באופן זה מזוהה מאוד עם רחוב נֶרוּדוֹבָה, אך לא רק בו השתמשו בו. גם בכיכר‭ ‬העיר‭ ‬העתיקה למשל, בתים רבים מסומנים בדרך זו.

מקדש לורטה הוא מתחם שהוקם ביוזמת קטרינה לובקוביץ', ששאפה להמחיש את אגדת הבית הקדוש ולהקים העתק שלו במרכז המתחם. מסביבו הוקם מבצר קטן משובץ קפלות, שהיה לימים לאתר עליה לרגל למאמינים. בכנסיית המולד תוכלו לראות ציורי קיר נאים, אך לצידם שרידים בלתי־סימפטיים של שלדים לבושים ומסכות מוות. בבית הקדוש שבמרכז המתחם תוכלו לראות תבליטים של רבים מנביאי התנ"ך, אבל נדמה שכל אלו חוסים בצילה של גולת הכותרת של המתחם, שלמענה מגיעים רוב המבקרים (ובוודאי אלו חסרי עניין דתי במתחם) – חדר האוצרות של לורטה, שבו אוסף נוצץ של אוצרות מלוכה מרהיבים.

בזיליקת גאורגיוס הקדוש הוקמה ביוזמתו של ורטיסלאב והיא אחד המבנים הראשונים במתחם המצודה ומתוארכת למאה העשירית. זוג צריחיה הרומאנסקים מעידים שהיא עתיקה יותר מקתדרלת‭ ‬ויטוּס‭ ‬הקדוש הגותית. חלל הפנים צנוע ומחוספס, אך עם זאת מרשים ומשומר היטב. בניגוד גמור לשאר הסגנון, החזית הססגונית נראית ממש בלתי שייכת – ובצדק. החזית הבארוקית האדמדמה "הודבקה" לכנסייה רק במאה ה־17. בצמוד לבזיליקה הוקם גם מנזר רחב ידיים, המארח כיום אוסף אומנות שכולל בעיקר את פרי יצירתם של אומנים צ'כיים.